בר"ש 4647/22פלוני נ. ועדת האתיקה של לשכת עורכי הדין, מחוז תל אביב

1.

לפניי בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי ירושלים (השופט נ' פלקס ) אשר ניתן ביום 21.6.2022 בעב"י 30352-01-22, בגדרו נדחה ערעורו של המבקש על פסק דינו של בית הדין המשמעתי הארצי של לשכת עורכי הדין (עורכי הדין י' לקס , אב"ד, ש' ניידרמן ו ע' מרינברג ) (להלן: בית הדין הארצי ) אשר ניתן ביום 28.12.2021 בבד"א 23/21. בית הדין הארצי דחה על כל חלקיו את ערעורו של המבקש על הרשעתו במרבית עבירות המשמעת בהן הואשם בגדרי תיק בד"ם 55/14 של בית הדין המשמעתי המחוזי של לשכת עורכי הדין מחוז תל אביב והמרכז (כשמו אז) (עורכי הדין ע' וולפסון , אב"ד, ל' מהלל ו ד' בסידן ) (להלן: בית הדין המחוזי ) וכן על העונשים שנגזרו עליו.

2.

בית הדין המחוזי הרשיע את המבקש בשבעה מבין שמונת האישומים אשר בגינם הועמד לדין משמעתי ובאי-מתן תשובות לפניותיה של לשכת עורכי הדין, בעבירות של מעשים הפוגעים בכבוד המקצוע; טענת טיעון עובדתי ומשפטי בידיעה שאינו נכון; היעדר יחס כבוד ופגיעה בכבוד בית המשפט; אי-מתן עזרה והפרעה לבית המשפט לעשות משפט; הפרת חובת נאמנות ומסירות ללקוח; הפסקת טיפול בלקוח מבלי למנוע פגיעה בלקוח; וכן מעשה או מחדל שאינו הולם את מקצוע עריכת הדין – וזאת לפי סעיפים 53, 54, 61(1), 61(2) ו-61(3) לחוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א-1961, וכן לפי כללים 2, 13(ב), 32 ו-34 לכללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית), התשמ"ו-1986. בעקבות ההרשעה כאמור, גזר בית הדין המחוזי על המבקש השעיה בפועל מעיסוק בעריכת דין למשך שישה חודשים, הפעלת השעיה על תנאי בחופף לעונש ההשעיה בפועל שנפסק, השעיה על תנאי לשמונה חודשים, מתן פיצוי לשלושה מהמתלוננים בסך של 1,000 ש"ח כל אחד, וכן תשלום הוצאות לשכת עורכי הדין בסך של 5,000 ש"ח.

בד-בבד עם הבקשה לרשות ערעור הוגשה בקשה לעיכוב ביצועו של פסק הדין קמא.

3.

לאחר שעיינתי בבקשת רשות הערעור, על נספחיה, הגעתי למסקנה כי דינה להידחות אף מבלי לקבל תשובה.

4.

מדובר בבקשת רשות ערעור "בגלגול רביעי". בהתאם, " רשות ערעור בתיקים כאלה תינתן במשורה שבמשורה, [...] בגדרי 'מהדורה מחמירה' של הלכת [...] חניון חיפה " (ראו: בר"ש 1958/09 עו"ד

ברי נ' הועד המחוזי של לשכת עוה"ד בתל אביב ,

פסקה ז'

(10.5.2009)). חרף ניסיונו של המבקש לשוות לבקשתו נופך עקרוני, פסק דינו של בית המשפט המחוזי נטוע בעובדותיו הפרטיקולריות של המקרה ואינו מעורר שום שאלה משפטית עקרונית אשר חורגת מעניינם הפרטני של בעלי הדין ואשר ראוי לה, לפי טיבה ומהותה, להתברר במסגרת בקשת רשות ערעור "בגלגול רביעי". כמו כן, אני סבור כי מתן רשות לערער על פסק דינו של בית המשפט המחוזי איננו דרוש כדי למנוע עיוות דין. ודוק: להימשכות ההליך החריגה בעניינו של המבקש ניתן ביטוי בעת גזירת דינו; וסבורני, כפי שקבע בית משפט קמא, כי אין מדובר במקרה אשר מצדיק ביקורת והתערבות שיפוטית "בגלגול רביעי" (ראו: פסקאות 22-20 לפסק הדין קמא; והשוו: בר"ש 2388/22 שאהין נ' עיריית חיפה , פסקאות 37-35 (17.7.2022)).

5.

אשר על כן, הבקשה נדחית. הסעד הארעי אשר הורה על עיכוב החלטתו של בית משפט קמא מבוטל בזאת, ושמו של המבקש יפורסם במלואו. לנוכח האמור, סבורני כי בקשת המשיבה מיום 18.8.2022 להורות על המצאת כתבי בי-דין התייתרה, ואיני נדרש להכריע בה.