פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בר"ש
5891/10
בפני:
כבוד השופט א' רובינשטיין
המערער:
יחיא עבדאללה עו"ד
נ ג ד
המשיבים:
1. בית הדין
המשמעתי הארצי של לשכת עורכי הדין
2. בית
הדין המשמעתי המחוזי של לשכת עורכי הדין במחוז חיפה
3. לשכת עורכי הדין מחוז חיפה
בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית
המשפט המחוזי בירושלים (סגן הנשיא סגל) מיום 10.310 בתיק על"ע 7032/09
בשם המערער:
בעצמו
החלטה
א.
בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים (סגן הנשיא סגל) מיום 10.3.10 בתיק על"ע 7032/09.
ב.
אלה עיקרי הדברים כפי שניתן להבינם מתוך הבקשה וצרופותיה. המבקש, עורך דין במקצועו, הורשע במסגרת הליך פלילי והושתו עליו 14 חודשי מאסר בפועל. נוכח האמור השית עליו המשיב 2 (ביום 16.6.09) עונש של שמונה שנות השעיה מהלשכה. כלפי פסק דין זה הוגש ערעור לבית הדין המשמעתי הארצי. דיון בערעור נקבע ליום 2.9.09 אך בוטל ברגע האחרון, ככל הנראה נוכח ניתוח דחוף שעבר אב בית הדין. דיון נוסף נקבע ליום 17.11.09. מתוך הבקשה עולה, כי המבקש ביקש מבית הדין הארצי לקבל את הערעור, נוכח אי התייצבות המשיבים לו לדיון ביום 2.9.09 (אותו דיון שכאמור לא התקיים).
ג.
מסתבר כי לא ניתנה החלטה בבקשה, וכלפי "החלטה שלילית" זו הוגש ערעור לבית המשפט המחוזי בירושלים. בית המשפט ביקש מהמבקש להודיע, האם נוכח הדיון הקבוע ליום 17.11.09 הוא עומד על ערעורו - אך המבקש (בהודעות המאוחרות לאותו דיון) הודיע, כי בדיון לא ניתנה החלטה בבקשתו הקודמת לקבל את הערעור. ביום 10.3.10 דחה בית המשפט המחוזי את הערעור, בקבעו כי אין בחוק לשכת עורכי הדין, תשכ"א - 1961 הוראה המקנה זכות ערעור לבית המשפט המחוזי על החלטת ביניים הדוחה מועד דיון. ודאי כך, שעה שעניינו של המבקש עדיין תלוי ועומד ושההחלטה עליה הוגש הערעור היא החלטה "משתמעת ובעל פה". הערעור נמחק איפוא, והמבקש חויב בהוצאות בסך 5,000 ₪.
ד.
כלפי פסק דין זה הוגשה הבקשה שלפנינו, בה מגולל המבקש את נסיבותיו הקשות, את תדהמתו מביטול הדיון ביום 2.9.09 ללא הודעה מוקדמת, ואת ההשלכות שצריכות להיות לאי-התייצבות המשיבים לדיון באותו היום. נטען, בין היתר , כי הערעור לא הוגש על ההחלטה לדחות את מועד הדיון, אלא על ההחלטה המשתמעת שלא לקבל את הערעור לגופו נוכח אי התייצבות המשיבים. עוד נטען, כי בית הדין היה צריך לקיים דיון גם ללא אב בית הדין שנפל למשכב, וכי ישנם פתרונות לכגון דא. נאמר, כי המבקש הסכים למחיקת ערעורו לבית המשפט המחוזי אם יתן בית הדין הארצי החלטה בבקשתו - אך תחת זאת נדחה הערעור תוך חיוב המבקש, שמצבו הכלכלי קשה, בהוצאות המשיבים.
ה.
לאחר העיון אין בידי להיעתר למבוקש. אף מבלי להידרש למשוכה הגבוהה העומדת בפני מי שמבקש רשות ערעור על החלטות בית המשפט המחוזי בירושלים לפי סעיף 71 לחוק לשכת עורכי הדין (ראו בר"ש 1958/09 ברי נ' הועד המחוזי של לשכת עוה"ד בתל אביב (לא פורסם); בר"ש 6588/09 דיאמנט נ' לשכת עורכי הדין - ועד מחוז חיפה (לא פורסם); בר"ש 5700/09 פודים נ' הועד המחוזי של לשכת עורכי הדין (לא פורסם)) - אין עילה לשקול מתן רשות ערעור בהליך זה. אכן, אולי ניתן למצוא טעם קלוש לפגם בכך שבית הדין הארצי לא נתן החלטה בבקשת המבקש לדחות את הערעור נוכח אי התייצבות המשיבים לדיון ביום 2.9.09. אך צריך לזכור, כי הדיון בוטל בנסיבות דחופות, וקשה מאוד להלום את בקשת המבקש לגופה.
ו.
ומנגד, אין כל ספק שאין ההחלטה על דחיית מועד הדיון, או "אי-ההחלטה" בבקשה לקבלת הערעור מקימה למערער זכות ערעור (השוו על"ע 3224/02 הוועד המחוזי של לשכת עורכי נ' אזוגי , פ"ד נו(6) 241); על"ע (מחוזי ירושלים) 7024/09 עבדאללה נ' יו"ר בית הדין המשמעתי הארצי של לשכת עורכי הדין (לא פורסם)). זאת ועוד, המבקש אינו מפרט מה עלה בגורלו של הערעור בפני בית הדין הארצי, ומה נאמר או הוחלט בדיון ביום 17.11.09 (לפני כמעט שנה). בשולי הדברים נעיר, כי גם בבקשה הנוכחית מתייחס המבקש לקיומה של "יד זרה" המתערבת לרעתו בבית הדין המשמעתי הארצי - ובית המשפט המחוזי כבר עמד על החומרה שבהעלאת טענות חריפות ללא כל ביסוס. נוכח התנהלות זאת, בהתחשב בעמידה על ערעור שביסודו היה סרק, ובצורך לקבל את עמדת המשיבים בבית המשפט המחוזי - גם החיוב בהוצאות אינו מפליא.
ז.
אין בידי איפוא להיעתר לבקשה. טוב יעשה המבקש - ככל שערעורו טרם הוכרע - אם יתן אל ליבו את הערת בית המשפט המחוזי, כי ישקול "היטב את צעדיו המשפטיים מבעוד מועד, לבל ישחית זמן שיפוטי יקר לריק, ובתוך כך - ישחית זמנו שלו וייגרע ממונו".
ניתנה היום, כ"ז באלול תש"ע (6.9.10).
ש ו פ ט