פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בש"א
10013/06 - א'
בפני:
כבוד הנשיאה ד' ביניש
המבקשת:
אילנות הקריה (ישראל) בע"מ
נ ג ד
המשיבים:
1. טופח 2000 בע"מ
2. ג'י אל בידודית בע"מ
3. רם זמר
4. עידו גלבוע
בקשה לאיחוד דיון
בשם המבקשת:
עו"ד דורון לפק
בשם המשיבים 1 ו-4:
עו"ד אופיר עוזרי
בשם המשיב 3:
עו"ד יונת מאיר
החלטה
בפניי בקשה לפי תקנה 7 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, לאיחוד הדיון בשתי תביעות הנוגעות לתשלומים עבור ביצוע עבודות והספקת סחורה במסגרת פרויקט שביצעה המבקשת, שהיא חברה קבלנית העוסקת בבניית בנייני מגורים.
התביעה הראשונה שאיחוד הדיון בה מבוקש היא תביעה שהגישה המשיבה 1 נגד המבקשת ושניים ממנהליה. המשיבה 1 ביצעה עבודות אלומיניום בפרויקט שבנתה המבקשת, ובתביעה שהגישה נטען על-ידי המשיבה 1 כי המבקשת לא עמדה בהתחייבויותיה הכספיות כלפיה ולא שילמה לה את שחייבת הייתה לשלם לה. תביעתה של
המשיבה 1 נגד המבקשת הוגשה ביום 20.7.05 לבית משפט השלום בירושלים. אולם, ביום 18.8.05 הורה רשם בית משפט השלום בירושלים בהסכמת הצדדים על העברת מקום הדיון בתביעה מבית משפט השלום בירושלים לבית משפט השלום בראשון לציון, לאחר שהמבקשת העלתה טענה של חוסר סמכות מקומית. התביעה האחרת שאיחוד הדיון בה מבוקש היא תביעה שהוגשה ביום 8.11.05 על ידי המשיבה 2 נגד המבקשת, המשיבה 1 והמשיבים 3 ו-4 לבית משפט השלום בתל-אביב. המשיבה 2 סיפקה, על פי הנטען, זכוכית לעבודות האלומיניום שביצעה המשיבה 1 בפרויקט, ובתביעה שהגישה טוענת המשיבה 2 כי לא קיבלה את התשלומים להם היא זכאית עבור הסחורה שסיפקה.
לטענת המבקשת, שהיא נתבעת בשתי התביעות, יש לאחד את הדיון בשתי התביעות משום ששתיהן עוסקות בתשלום עבור עבודות האלומיניום שבוצעו בפרויקט וצפויות להתעורר בהן שאלות עובדתיות ומשפטיות דומות. עוד טוענת המבקשת, כי קיום דיון נפרד בשתי התביעות עלול להביא לכך שהיא תחויב פעמיים באותו חיוב כספי. המשיבים 1 ו-4 מתנגדים לאיחוד הדיון בשתי התביעות. לטענתם, החפיפה הקיימת בין שתי התביעות הינה חלקית בלבד, משום שהן אינן מתייחסות לאותו חוב כספי ואינן בין אותם צדדים. איחוד הדיון בשתי התביעות יביא לטענת המשיבים 1 ו-4 לסרבול ההליכים והארכתם. כן טוענים המשיבים 1 ו-4 כי לאחר שהדיון בתביעה שהוגשה על ידי המשיבה 1 הועבר מבית משפט השלום בירושלים לבית משפט השלום בראשון-לציון, הרי על-פי הוראת סעיף 79(ב) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, אין להעביר את הדיון בתביעה פעם נוספת לבית משפט השלום בתל-אביב, כפי שמתבקש על ידי המבקשת. יצוין, כי המשיב 3 הודיע כי הוא מותיר את שאלת איחוד הדיון בשתי התביעות לשיקול דעת בית המשפט, ואילו המשיבה 2 בחרה שלא להגיש תגובה לבקשה.
לאחר שבחנתי את טענות הצדדים הגעתי לכלל מסקנה כי מן הראוי לאחד את הדיון בשתי התביעות. עסקינן בשתי תביעות שעוסקות בעבודות האלומיניום שבוצעו באותו פרויקט בנייה. בנסיבות אלה, אף אם אין זהות מלאה בין בעלי הדין בשתי התביעות, יחסוך איחוד הדיון בשתי התביעות זמן שיפוטי יקר וימנע הכרעות משפטיות סותרות באותם עניינים. נוכח העובדה שהדיון בתביעה שהוגשה לבית משפט השלום בתל-אביב נמצא בשלב מתקדם יותר, מן הראוי כי הדיון המאוחד בשתי התביעות יתקיים בפני בית משפט זה. באשר לטענת המשיבים 1 ו-4 בדבר המגבלה הקבועה בסעיף 79(ב) לחוק בתי המשפט לפיה: "בית המשפט או בית הדין שאליו הועבר ענין כאמור, לא יעבירנו עוד", הרי שכבר נפסק כי מגבלה זו חלה רק על העברה נוספת של מקום הדיון מחמת העדר סמכות מקומית או עניינית, אך היא אינה חלה ביחס לסמכותו של נשיא בית המשפט העליון להעביר את הדיון משיקולים של נוחות הצדדים (ראו, בש"א 4666/02 גוכלר נ' עזבון המנוח ז'ק אזאוילוס ז"ל , פ"ד נו(6) 817, 820).
אשר על כן, הבקשה מתקבלת. מכוח הסמכות הנתונה לי על-פי תקנה 7 לתקנות סדר הדין האזרחי, אני מורה בזאת על העברת מקום הדיון בת.א. 4739/05 (שלום – ראשון-לציון) מבית משפט השלום בראשון לציון לבית משפט השלום בתל-אביב ועל איחוד הדיון שם עם הדיון בת.א. 55303/05 (שלום – תל-אביב). המשיבים 1 ו-4 ישאו ביחד ולחוד בשכר טרחת עורך דין בסך 7,500 ש"ח לטובת המבקשת.
ניתנה היום, ל' בשבט התשס"ז (18.2.2007).
ה
נ ש י א ה