פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בש"א
10312/06
בפני:
כבוד הנשיאה ד' ביניש
המבקשת:
Rad Rock Holdings Ltd
נ ג ד
המשיבים:
1. עו"ד אילן שביט
2. כונס הנכסים הרשמי
בקשה להעברת מקום דיון
בשם המבקשת:
עו"ד רונן שחר;
עו"ד חן ורשביאק
בשם המשיב 1:
בעצמו
בשם המשיב 2:
עו"ד רחל שני-שרפסקי
החלטה
בפניי בקשה לפי סעיף 78 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 (להלן: חוק בתי המשפט ), להעברת מקום הדיון בתיק הפירוק של חברת RED ROCK COMMODITIES LTD. (להלן: חברת רד רוק ), הנמצאת בשליטת המבקשת, מבית המשפט המחוזי בתל-אביב לבית המשפט המחוזי בירושלים.
הליכי הפירוק של חברת רד רוק מתנהלים בפני בית המשפט המחוזי בתל-אביב מאז שנת 1993, ועד לאחרונה נדון תיק הפירוק בפני סגנית הנשיא, השופטת ו' אלשיך . ביום 4.12.06 נעתרה סגנית הנשיא ו' אלשיך לבקשת המבקשת לפסול את עצמה מלהמשיך לדון בתיק הפירוק. בקשת הפסילה האמורה הוגשה בעקבות אמירות מסוימות של סגנית הנשיא
ו' אלשיך ביחס למבקשת בהרצאה שניתנה על ידה, שהצביעו, כך טענה המבקשת, על משוא פנים ודעה קדומה כלפיה. סגנית הנשיא ו' אלשיך פסלה את עצמה, אפוא, מלדון בעניינה של המבקשת והחליטה כי התיק יועבר לנשיא בית המשפט המחוזי בתל-אביב, כדי שיקבע בפני איזה שופט יידון התיק.
בבקשה שבפניי טוענת המבקשת כי נוכח החלטתה של סגנית הנשיא ו' אלשיך לפסול את עצמה מלדון בתיק הפירוק יש להעביר את הדיון בתיק לבית משפט מחוזי במחוז אחר. לטענת המבקשת, תתקשה השופטת ד' קרת-מאיר , שהיא השופטת האחרת במחלקת הפירוקים של בית המשפט המחוזי בתל-אביב, לדון בהחלטות שניתנו במסגרת הליכי הפירוק על ידי סגנית הנשיא ו' אלשיך ולבחון האם יש לבטל החלטות אלה שמקורן, כך על-פי הנטען, במשוא פנים ובדעה קדומה כלפיה. המשיב 1, שהוא מפרקה של חברת רד רוק, מתנגד להעברת מקום הדיון. המשיב 1 טוען כי טענתה של המבקשת הינה, למעשה, טענת פסלות כלפי השופטת ד' קרת-מאיר וכי אין מקום לעשות שימוש בסמכות להעברת מקום דיון לפי סעיף 78 לחוק בתי המשפט, כאשר הטענה הנטענת היא טענת פסלות. המשיב 1 מוסיף וטוען כי אין להעלות על הדעת שכל שופטי בית המשפט המחוזי בתל-אביב גיבשו דעת שלילית אודות המבקשת וכי כולם ינהגו כלפיה במשוא פנים. כן טוען המשיב 1 כי המבקשת לא הניחה כל תשתית ראייתית לכך שהשופטת ד' קרת-מאיר , שטרם קיבלה החלטה כלשהי בתיק, תהיה נגועה במשוא פנים כלפיה.
דין הבקשה להעברת מקום דיון להידחות. בית משפט זה קבע לא אחת כי בקשה להעברת מקום דיון לפי סעיף 78 לחוק בתי המשפט אינה משמשת כתחליף להליכים של פסילת שופט בהתאם לסעיף 77א לחוק בתי המשפט (ראו: בש"פ 6597/99 בן יקיר נ' מדינת ישראל (לא פורסם); בש"פ 8398/04 גזמאוי נ' מדינת ישראל (לא פורסם)). לפיכך, נקבע כי רק במקרים נדירים במיוחד בהם קיימת עילת פסלות כלפי כל השופטים המכהנים בבית משפט מסוים ניתן יהיה לעשות שימוש בסמכות מכוח סעיף 78 לחוק בתי המשפט ולהעביר את הדיון לבית משפט אחר. באותם מקרים נדירים נטל ההוכחה המוטל על בעל-דין הטוען לפסלות כל שופטיו של בית משפט מסוים הינו כבד ביותר (ראו: בש"פ 11637/04 מדינת ישראל נ' זוזיאשווילי , פ"ד נט(4) 229, 239-238; בש"א 1947/06 ולדהורן נ' נרקיס (טרם פורסם), פיסקה 5 להחלטה). במקרה דנן לא הניחה המבקשת תשתית ראייתית כלשהי שיש בה כדי לבסס טענת פסלות כלפי כל שופטי בית המשפט המחוזי בתל-אביב, ובכלל זה כלפי השופטת ד' קרת-מאיר . אין, אפוא, כל עילה להעברת מקום הדיון בתיק הפירוק המתנהל בעניינה של חברת רד רוק למחוז שיפוט אחר.
אשר על כן הבקשה נדחית. המבקשת תישא בשכר טרחת עורך-דין בסך 7,500 ש"ח לטובת קופת הפירוק.
ניתנה היום, י"ז בטבת התשס"ז (7.1.2007).
ה
נ ש י א ה