בש"א 10384/09 אינספר בניה בטכנולוגיות מתקדמות בע"מ נ. עו"ד נורית שורק איל

1.

לפניי בקשה להארכת מועד להגשת בקשת רשות ערעור על החלטה של בית המשפט המחוזי מרכז (כב' השופטת ו' פלאוט) מיום 24.11.2009. בבקשה, שהוגשה ביום 27.12.2009, נטען כי ההחלטה הומצאה למבקשת ביום 29.11.2009. ההארכה המתבקשת היא להגשת ההליך עשרה ימים לאחר מתן החלטה בבקשה שהגישה המבקשת לתיקון טעות בהחלטה. יצוין כי ההחלטה נשוא הבקשה עוסקת בהפקדת ערובה להבטחת הוצאות המשיבה והתיקון שהתבקש הוא שינוי סכום הערובה כך שהסכום יותאם לאמת המידה המנחה שנקבעה ברע"א 10376/07 ל.נ. הנדסה ממוחשבת בע"מ נ' בנק הפועלים בע"מ (טרם פורסם; 11.2.2009). לטענת המבקשת, קבלת הבקשה לתיקון טעות יכול ותייתר את הצורך בהגשת בקשת רשות ערעור ומכאן ההצדקה למתן הארכה. המשיבה מתנגדת לבקשה.

2.

סעיף 81 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 (להלן – החוק), הדן בתיקון פסק דין, קובע דחייה של תחילת מרוץ המועדים להגשת ערעור. תחולת הוראה זו מותנה בכך שתוקן פסק הדין באופן שתוכנו השתנה (סעיף 81(ג) לחוק). כאשר בקשה לתיקון פסק דין נדחית, אין כל שינוי במועד בו החל מרוץ המועדים. שאלת מרוץ המועדים נגזרת, אם כן, מהתוצאה של הליך התיקון ואינה נובעת באופן אוטומטי מהחלתו. הסדר זה נועד למנוע שי מוש לרעה במכשיר של בקשה לתיקון פסק דין, כדרך להביא להארכה בלתי מוצדקת לצורך הגשת ערעור (רע"א 2500/00 קריסטל נ' קריסטל (לא פורסם, 30.8.2000); בש"א 1031/06 עיריית תל אביב נ' מנחמי (1987) בע"מ (לא פורסם, 15.2.2006)). יוצא, כי בעל דין הממתין להחלטה בבקשה לתיקון טעות לוקח על עצמו את הסיכון כי הוא עלול להחמיץ את המועד להגשת ערעור, היה ותידחה הבקשה. במצב דברים זה, פתוחות בפניו שתי אפשרויות: הגשת ערעור במועד ולחילופין, בקשה להארכת מועד. ואולם, עצם הגשתה של בקשה לתיקון טעות בבית המשפט המחוזי אינה מצדיקה היענות לבקשה להארכת מועד באופן אוטומטי. הארכת המועד טעונה "טעם מיוחד" (תקנה 528 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד - 1984). השאלה האם הגשת בקשה לתיקון טעות עולה כדי "טעם מיוחד" להארכת מועד נבחנת על פי אמות המידה שגובשו לעניין "הליך תלוי ועומד" כטעם מיוחד. על פי אמות מידה אלה, בעת בחינת השאלה האם קיומו של "הליך תלוי ועומד" מקים טעם מיוחד למתן ארכה יוענק משקל לסוג ההליך התלוי ועומד, לשאלת הקשר שבינו לבין הערעור שיש להגישו, לסיכויי ההליך התלוי ועומד וכן למסגרת הזמן בה יוכרע (ראו: בש"א 9159/04 ניסן חקשורי נ' משה בובליל

(לא פורסם; 20.10.2004)). אמות מידה אלה מנטרלות את החשש כי היעתרות לבקשה תיתן יד להארכה בלתי מוצדקת, בניגוד לתכליתו של סעיף 81(ג) לחוק. כך, למשל, אם הבקשה לתיקון טעות הינה הליך סרק אשר סיכוייו קלושים, לא תינתן הארכת מועד. לעומת זאת, אם מ דובר בהליך שסיכוייו טובים, אזי מוצדק להיעתר לבקשה, וממילא אין בכך שי מוש לרעה בבקשה להארכת מועד לצורך קבלת אורכה בלתי מוצדקת.

3.

במקרה שלפניי, דומה כי הטעות לה טוענת המבקשת ביחס להחלטת בית המשפט המחוזי אינה באה בגדר "טעות" כמשמעותה בסעיף 81 לחוק. דומה כי הטענות שהועלו בבקשה לתיקון טעות הן טענות ערעוריות באופיין, ולא טענות התחומות לתיקון "טעות" כמשמעותה בסעיף 81 לחוק. משכך, אין בידי לקבוע כי סיכויי ההליך התלוי ועומד בבית המשפט המחוזי טובים דייה באופן המצדיק עיכוב של הליכי הערעור. יחד עם זאת, דומה כי הבקשה הוגשה בתוך המועד הקבוע בדין להגשת הליך. בכך הועמדה המשיבה מבעוד מועד על כך שהמבקשת אינה משלימה עם החלטת בית המשפט המחוזי, כך שלא נוצרה לה "חסינות" מפני ההליך הערעורי. משכך, אני מאפשרת למבקשת להגיש בקשת רשות ערעור תוך 7 ימים מעת המצאת החלטה זו. המבקשת תשלם למשיבה שכר טרחת עורך דין בסך 2,000 ₪. ההחלטה תועבר לבעלי הדין, ללא דיחוי, באמצעות הפקסימיליה.

לאחר כתיבת החלטה זו הגיעה לידי בקשה מטעם המבקשת להגשת תשובה לתגובת המשיבה. לא ראיתי מקום לאפשר תגובה כאמור מאחר שלא שוכנעתי כי התגובה תסייע בליבון המחלוקת אך יהיה בה כדי להאריך את הדיון שלא לצורך.