בש"א 11810/05 קרנית קרן לפיצוי נפגעי תאונת דרכים נ. קיבוץ שמיר

לפני בקשה לאיחוד דיון בשתי תובענות, מכוח תקנה 7 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984.

התביעה האחת היא תביעת שיפוי שהוגשה על-ידי המבקשת נגד המשיב (ביום 13.1.2002) לבית משפט השלום בחיפה, בגין פיצוים ששילמה בקשר לתאונת דרכים בה היה מעורב רכב בבעלות המבקש (ת.א. 1792/02). לאחר מספר דיונים מקדמיים והגשת תצהירי עדות נקבע דיון הוכחות ליום 2.3.2006. התביעה השניה הוגשה על ידי המבקשת נגד המשיב (ביום 13.11.2005) לשיפוי בגין תשלומים ששילמה המבקשת למוסד לביטוח לאומי בקשר לאותה תאונת דרכים. תביעה זו הוגשה בית משפט השלום בתל-אביב-יפו (ת.א. 55903/05).

הבקשה לפניי היא לאחד את הדיון בשני ההליכים. נטען בבקשה כי שתי התביעות זהות במהותן, שתיהן תביעות שיפוי בגין תשלומים ששילמה המבקשת בגין אותה תאונת דרכים ובגין אותה פגיעה ושתיהן מבוססות בדיוק על אותן עובדות. למעט השוני בזהות הגוף לו שילמה המבקשת את התשלום והשוני בסכומי התשלום, קיימת זהות מלאה בין שתי התביעות.

המשיב מתנגד לאיחוד הדיון. נטען כי מטרת הבקשה אינה יעילות ההליכים, אלא נסיון לתקן הליכים וחומר ראיות בהליך בחיפה, באמצעות איחוד הדיון. המשיב טוען כי הכרעת בית המשפט בחיפה לעניין האחריות ממילא תהווה השתק פלוגתא שיחול גם על התביעה החדשה, כך שאין חשש להכרעות סותרות או הכבדה על ההליך. הדרך היעילה היא לעכב או להתלות את הדיון בתביעה החדשה שהוגשה בתל-אביב, עד לפסק הדין בחיפה. איחוד הדיון יהא בלתי יעיל, ויסב למשיב נזק דיוני, לאור השלבים הדיוניים השונים של כל תיק.

לאחר שעיינתי בעמדות בעלי הדין ובחומר המצוי בתיק, באתי למסקנה שיש לדחות את הבקשה לאיחוד הדיון. אמת, נראה כי שני ההליכים עוסקים בסוגיות קרובות, והדבר אינו שנוי במחלוקת בין הצדדים. אכן, מטרתה של תקנה 7 לתקנות סדר הדין האזרחי היא מניעת כפילות הדיון בנושא אחד. אולם בנסיבות העניין אין מקום לאיחוד התובענות, אשר לא יהיה בו כדי לייעל את הדיון. התובענה בחיפה מתבררת מזה כארבע שנים, ואילו התובענה בתל-אביב נמצאת אך בראשיתה, כאשר סוגיית התליית ההליכים תלויה ועומדת בפני בית המשפט. המבקשת היא שבחרה להגיש את התביעה החדשה לבית המשפט בתל-אביב, ובכך הביאה בעצמה לפיצול הדיון בין מחוז תל-אביב ומחוז חיפה. לא הובאו בפניי הסברים לכך שהתובענות לא הוגשו מלכתחילה לבית משפט אחד. התהיות מתחזקות שעה שנתבקש איחוד הדיון זמן קצר לפני מועד ההוכחות. בנסיבות אלה, אין מקום לעשות שימוש בתקנה 7. זאת ועוד, איחוד הדיון צפוי להכביד יתר על המידה על ניהול ההליך בחיפה, אשר מצוי בשלב מתקדם של תחילת פרשת ההוכחות.

אי לכך, הבקשה נדחית. המבקשת תישא בהוצאות המשיב בסכום כולל של 5,000 ₪