בש"א 7122/06 יוסף צדוק נ. סיגלית אברהמי

בפניי בקשה לפי תקנה 7 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 לאיחוד הדיון בת"א 46499/05 (שלום תל-אביב) עם ת"א 4438/06 (שלום כפר-סבא), כך ששני התיקים יתנהלו במאוחד בבית-משפט השלום בתל-אביב.

1.המשיבה 1 (להלן גם: המשיבה ) והמשיב 2 (להלן גם: המשיב ) הינם בני-זוג הנשואים זה לזו. המבקש הגיש כנגדם שני הליכים – האחד כנגד המשיבה בלבד בלשכת ההוצאה לפועל בכפר-סבא, והשני כנגד שני המשיבים בבית-משפט השלום בתל-אביב. להלן פירוט ההליכים הנ"ל.

ביום 21.7.05 הגיש המבקש ללשכת ההוצאה לפועל בכפר-סבא בקשה לביצוע שני שיקים על-סך 60,000 ₪ בחתימת המשיבה. התנגדותה של המשיבה לביצוע השטר התקבלה לאחר מתן הארכת מועד להגשת ההתנגדות, והתיק נקבע לישיבת קדם משפט בבית-משפט השלום בכפר-סבא.

ביום 5.9.05 הגיש המבקש תביעה כספית כנגד שני המשיבים על-סך 400,000 ₪ לבית-משפט השלום בתל-אביב. טענתו העיקרית של המבקש בכתב-תביעתו היתה כי המשיב הונה אותו וקיבל מידיו סכומי כסף רבים שלא כדין. זאת, על-ידי יצירת מצג-שווא לפיו המשיב יתבע עבור המבקש כספי פיצויים להם הוא זכאי ממעבידו לשעבר. עוד נטען בכתב-התביעה כי המבקש קיבל מידי המשיב שיקים בחתימתה של המשיבה, וכי סכומי כסף רבים שהעביר המבקש לידי המשיב נמסרו למשיבה ונרשמו לפקודתה, באופן המטיל גם עליה אחריות למעשה התרמית שבוצע.

2.בפניי בקשה לאחד את הדיון בשני ההליכים הנ"ל כך שהדיון בשניהם יתנהל בבית-משפט השלום בתל-אביב. לטענת המבקש, יש לאחד את הדיון בשתי התביעות שכן עניינן במסכת עובדתית אחת. המשיבים מתנגדים לבקשה. לטענתם, הצדדים לשני ההליכים שונים, עילות התביעה שונות ואף התשתית העובדתית שונה ולפיכך אין הצדקה לאיחוד הדיון כמבוקש.

3.לאחר עיון בחומר שהוגש, באתי למסקנה כי דין הבקשה להתקבל. המשיבה צירפה לבקשת ההתנגדות שהגישה לביצוע שטר בבית-משפט השלום בכפר-סבא, תצהיר מטעם בעלה, המשיב 2. בתצהירו טען המשיב כי הוא אשר מסר את השיקים לידי המבקש, וזאת במסגרת "קנייה" של זכות תביעה של המבקש כלפי מעבידו לשעבר. מהחלטת בית-משפט השלום בכפר-סבא עולה כי המשיב טען בתצהירו שעסקת "הקנייה" האמורה לא יצאה לפועל, ולפיכך אין מקום לפירעון השטר. כפי שצוין לעיל, תביעתו הכספית של המבקש כנגד המשיבים בפני בית-משפט השלום בתל-אביב מבוססת על הטענה כי המשיב יצר מצג-שווא לפיו הוא תובע עבור המבקש את כספי הפיצויים המגיעים לו ממעבידו לשעבר. נראה, אפוא, כי ההכרעה בתביעה השטרית וההכרעה בתביעה הכספית יחייבו התייחסות לאותה מסכת עובדתית שעניינה "קנייה" לכאורה מצד המשיב של זכות תביעה השייכת למבקש. בהתחשב בכך, להכרעות בשני ההליכים עשויות להיות השלכות הדדיות וקיים חשש שמא ייקבעו ממצאים שונים בשאלות קרובות. בנסיבות אלה, אין זה רצוי כי התביעות תידונה בפני ערכאות שונות. אמנם, אין זהות מוחלטת בנושא התובענות והן מתבססות על עילה משפטית שונה. עם זאת, כבר נפסק כי לצורך איחוד דיון לפי תקנה 7 אין הכרח בזהות מלאה בין התובענות או עילתן, ודי בהשקה עניינית על-מנת שיחשבו תובענות "בנושא אחד" (ראו: בש"א 7281/06 אלון פנחס נ' חישתיל בע"מ (טרם פורסם) והאסמכתאות המובאות שם).

המשיבים טענו בתגובתם כי המשיבה 1 מתכוונת לעתור למחיקתה כבעלת-דין בתביעה הכספית שהוגשה בבית-משפט השלום בתל-אביב בהעדר יריבות ו/או עילה כנגדה, נוכח טענתה כי כל ההתדיינות נשוא כתב-התביעה מקורה בקשר שבין המבקש והמשיב 2 בלבד. בהתחשב בכך, טוענת המשיבה כי אין להורות על איחוד הדיון כמבוקש. בהקשר זה, ראוי לציין כי טענת המשיבה כנגד התביעה השטרית המתבררת בפני בית-משפט השלום בכפר-סבא הינה כי השיקים נמשכו על-ידה לפקודת המבקש לפי דרישת בעלה-המשיב, מבלי שידעה במה עסקינן. כאמור, טענתו של המשיב בתצהיר שצורף לבקשת ההתנגדות לביצוע השטר היתה כי השיקים נמסרו למבקש במסגרת עסקה ספציפית של "קניית תיק", אשר בסופו של יום לא יצאה לפועל ולפיכך אין מקום לפירעון השטר. הנה כי כן, שאלת מעורבותה של המשיבה בקשר שבין המבקש לבין בעלה-המשיב, מתעוררת בשתי התביעות נשוא ההליך בפניי. בהתחשב בשיקולי יעילות ועל-מנת למנוע דיונים חופפים ופסיקות סותרות, מוטב כי גם סוגיה זו תתברר בפני בית-משפט אחד, שבפניו תיפרש מלוא יריעת הסכסוך בין הצדדים. ברי כי אין בכך כדי לחוות דעה לגופן של הטענות שהעלתה המשיבה בתגובתה בפניי.

אכן, המבקש גרם בעצמו לפיצול הדיון בין שני בתי-משפט, כאשר הגיש את התביעה הכספית בבית-משפט השלום בתל-אביב לאחר שפתח בהליכי הוצאה לפועל בכפר-סבא. על דרך הכלל, בקשה לפי תקנה 7 המוגשת על-ידי בעל-דין אשר יצר בעצמו את פיצול הדיון בתביעות שהגיש, דינה להידחות. (ראו למשל: בש"א 11810/05 קרנית קרן לפיצוי נפגעי תאונת דרכים נ' קיבוץ שמיר (לא פורסם); בש"א 10615/05 בודנשטיין נ' נחום (לא פורסם)). עם זאת, אין כלל שאין לו חריג. בנסיבות העניין שבפניי הגיש המבקש את התביעה הכספית בתל-אביב, בטרם התקבלה בקשת ההתנגדות של המשיבה לביצוע השטר בכפר-סבא. הבקשה לאיחוד הדיון הוגשה בסמוך לאחר שניתנה למשיבה רשות להתגונן בתביעה השיטרית. הדיון בשני ההליכים מצוי בראשיתו ולא שוכנעתי כי ייגרם למשיבים נזק משמעותי מאיחוד הדיון בהם. בהתחשב בכך, ונוכח ההשקה העניינית בין שני ההליכים, ראיתי להיעתר לבקשה לאיחוד הדיון.

4.אשר למקום בו יאוחד הדיון - התביעה הכספית אשר הוגשה בבית-משפט השלום בתל-אביב היא המרכזית מבין שני ההליכים הנדונים בפניי, הן מבחינת סכום התביעה והן מבחינת היותם של שני המשיבים נתבעים בה. בהתחשב בכך, ובהתחשב בשלב המקדמי בו מצויים ההליכים בשני בתי-המשפט, דומה כי יהיה נכון לאחד את הדיון בשתי התביעות בבית-משפט השלום בתל-אביב. זאת, בכפוף לתשלום אגרה על-ידי המבקש בתביעה הכספית שהוגשה בבית-משפט השלום בתל-אביב, באם תידחה בקשת רשות הערעור שהגיש כנגד דחיית בקשתו לפטור מאגרה.

אשר על כן, הבקשה מתקבלת. הדיון בת"א 4438/06 יועבר מבית-משפט השלום בכפר-סבא לבית-משפט השלום בתל-אביב, ויאוחד שם עם הדיון בת"א 46499/05. זאת, בכפוף לתשלום אגרה כאמור בפיסקה 4 לעיל.