פרטי ההליך
ב
בית המשפט העליון
בש"א
1196/00
בפני:
כבוד הרשם אמיר זולטי
המ
בק
ש: מנהל
מס שבח מקרקעין, באר שבע
נגד
המשיבים
:
1.
א.ב.ח.ש בע"מ
2.
זיוודרום נכסים (1995) בע"מ
בקשה להארכת מועד להגשת ערעור
בשם
המבקש: עו"ד יהודה ליבליין
בשם
המשיבה 1: עו"ד א. עמיאל
החלטה
בפני בקשה להארכת מועד להגשת ערעור.
1.המועד האחרון להגשת הערעור נשוא הבקשה היה יום 13.2.00. המבקש ביקש להגיש את הערעור ביום 13.2.00. לטענתו שגה בחישוב הימים: אין מדובר ברשלנות או הזנחה אלא בטעות בתום לב, ומטעם זה ראוי להאריך לו את המועד. המשיבה מתנגדת לבקשה. לטענתה, משחלף המועד להגשת ערעור קמה לה זכותה לראות את פסק הדין נשוא הערעור המבוקש כפסק דין סופי. גם איחור של יום אחד הוא איחור לעניין זה וטעות במניין הימים אינה טעם מיוחד.
2.דין הבקשה להידחות. איו חולק, למעשה, כי המבקש איחר בהגשת ערעורו. וכי גם איחור של יום אחד איחור הוא:
"העובדה שהאיחור היה של יום אחד בלבד, אין בה, בנסיבות העניין, כדי להושיע את המשיבים, שהרי כבר נפסק כי... כשדבר המחוקק הוא שהמועד יהיה ארבעים וחמישה יום, לא יוכל בעל דין לצפות לכך, שאם הוא בא עם ערעורו רק ביום הארבעים ושישה, ערעורו יתקבל לרישום." ( ע"א 769/79 מועלם נגד מטא , פ"ד לה(1) 375; בש"א 2058/99 הליכוד תנועה ליבראלית נ' חברת גוש 10857 , לא פורסם; י' זוסמן, סדרי הדין האזרחי , בעריכת ד"ר ש. לוין, מהדורה שביעית, עמוד 897).
הואיל והמועד להגשת ערעור קבוע בדין נדרש "טעם מיוחד" להארכתו (וראו: תקנה 528 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד1984-). כבר נקבע לא פעם, כי טעות במניין הימים אינה מקימה טעם מיוחד מעין זה (וראו: ב"ש 587/86 סח'ל בשארה נ' סוריה אבו עטא ואח' , פ"ד מ(4) 9; בש"א 486/99 עוד דב שלמון נ' עזבון המנוח נאסאן רובין יעקב ז"ל , לא פורסם; המ' 513/77 יעקב בוסקילה, קטין נ' משרד החינוך , פ"ד לא (3) 447; ב"ש 359/80 תמר נאור נ' חיים נאור , פ"ד לה (2) 223; בש"א 795/96 מריו לזניק נ' חברה לבניין יצחק יצחקי ואח' , פ"ד מט (5) 223; בש"א 2324/99 סבאח אסעד נ' טפחות בנק למשכנתאות בע"מ , לא פורסם;). אכן, המבקש הצביע על דוגמאות (ספורות) למקרים בהם סטה בית המשפט מהלכה זו. אולם שתיים מן הדוגמאות הן משנים עברו והשלישית, העדכנית יותר, מתייחסת למסכת עובדתית שאינה קיימת בענייננו (בש"א 431/99 שרה גלעד נ' שבתאי אהרון , לא פורסם - שם היתה המבקשת בלתי מיוצגת ושם נהנה הצד שכנגד מהארכת מועד בהליך קודם). אין ספק שהעיסוק באיחור של יום אחד ובפרט בנסיבות של טעות חישובית, שאינה מצביעה על חוסר תום לב או רשלנות, מעורר קושי. מטעם זה גם נכתבות ההחלטות בעניין זה באריכות יחסית. אולם לא מצאתי מקום לסטות מן הפסיקה העכשווית בנושא. מה גם שהכרה בטעות חישובית כ"טעם מיוחד" עלולה להביא להארכה כמעט-אוטומטית של מכלול המועדים ולשחיקת הכללים הנוגעים לעניין זה.
הבקשה להארכת מועד נדחית איפוא.
ניתנה היום, ט' בסיון תש"ס (12.6.00).
אמיר
זולטי, רשם
העתק מתאים למקור
שמריהו
כהן - מזכיר ראשי
00011960.
O02