בש"א 1316/04 בכר דוד ואח' נ. בנק לאומי למשכנתאות בעמ

בפניי בקשה לעיון חוזר בהחלטה מיום 23.2.04. בהחלטה האמורה נעתרתי לבקשה להאריך מועד להגשת בקשת רשות לערער על ידי המבקש, אך התניתי את הגשת בקשת הרשות לערער בכך שהמבקש ישלם הוצאות בסך של 2,000 ₪ למשיב. בבקשה הנוכחית נטען כי הסיבה לאיחור בנקיטת ההליך היתה טעות בתום לב, ונתבקשתי לפטור את המבקשים מתשלום סכום ההוצאות או לחילופין להפחיתו לסכום שלא יעלה על 500 ₪. המבקשים טוענים, כי אין ביכולתם לשאת בסכום בו חויבו בהחלטה מיום 23.2.04.

דין הבקשה להידחות. צודק בא כוח המשיב בטענתו, כי אין המבקשים תומכים את טענתם לאי יכולת לשלם את הסכום האמור בתצהיר. אף לא ניתנו פרטים כלשהם על מצבם הכלכלי של המבקשים, היכולים לתמוך את טענת המצוקה שבפיהם. לעיצומם של דברים, אכן טעות של המבקשים גרמה לאיחור בנקיטת ההליך, ואולם טעות זו הביאה לצורך בניהול הליך והטלת הוצאות על המשיב, ומן הדין כי המבקשים, אשר פנו בבקשת ארכה, ישאו בהוצאות אלה.

הבקשה נדחית. בקשת הרשות לערער תוגש תוך 7 ימים מקבלת החלטה זו, וקבלתה לרישום יותנה בהמצאת אישור מטעם המבקשים על תשלום סכום ההוצאות בו חויבו בהחלטה מיום 23.2.04 (2,000 ₪ בתוספת מע"מ). לא בלי היסוס אני נמנע מלחייב את המבקשים בהוצאות בקשה זו. החלטה זו תועבר לצדדים ללא דיחוי באמצעות הפקסימיליה.