פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בירושלים
בש"א
1316/04 - א'
בפני:
כבוד הרשם עודד שחם
המבקשים:
בכר דוד ואח'
נ ג ד
המשיב:
בנק לאומי למשכנתאות בע"מ
בקשה להארכת מועד להגשת בר"ע
החלטה
בפניי בקשה דחופה להארכת מועד להגשת בקשת רשות לערער. הבקשה הוגשה ביום 9.2.04. לטענת המבקש, סבר בא כוחו בטעות כי העיצומים בשירות המדינה ובבתי המשפט הסתיימו ביום 7.1.04, וכלכל את מעשיו על יסוד הנחה מוטעית זו. בפועל, הסתיימו העיצומים ביום 6.1.04 (יום בו חזרה העבודה בשירות המדינה לסידרה). עוד טוען בא כוח המבקשים כי שלח את בקשת הרשות לערער ביום 5.1.04 (הכוונה כנראה ליום 5.2.04) בדואר מהיר, ונאמר לו כי הבקשה תגיע לתעודתה עוד באותו יום, דבר שלא קרה.
דין הבקשה להתקבל. המועד להגשת בקשת הרשות לערער לבית משפט זה קבוע בחיקוק. לפיכך, הארכתו טעונה טעם מיוחד (תקנה 528 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984). טעות במניין הימים על ידי עורך דינו של בעל דין יכולה לעלות כדי טעם מיוחד כאמור. כך, ניתנה לפני שנים רבות ארכה כאשר עורך דין טעה בספירת הימים, עת סבר כי בחודש מרס 30 ימים ולא 31 (ב"ש 31/58 עזבון שמריהו הבר נ' קולנוע שעריה, פתח תקווה, פ"ד יב 897). זאת ועוד, בהחלטה האם הוכח טעם מיוחד למתן ארכה יש להביא בחשבון את מכלול נסיבות העניין, ובהן מידת האיחור וציפיותיו של בעל הדין שכנגד. הגישה הנוהגת סוכמה על ידי כב' השופט ריבלין ברע"א 9073/01 פרנקו סידי נ' הרשות המוסמכת לפי חוק נכי רדיפות הנאצים, תקדין עליון 2002(1) 746, שם צוין כי:
"לאחרונה חל ריכוך של ההלכה הנוקשה שנהגה עד כה בסוגיית הארכת המועד מחמת טעות. כך נפסק, כי אין לשלול בכל מקרה בקשה למתן ארכה בשל טעות שבדין, וכי מקום שעוצמת הפגיעה בציפיות בעל הדין האחר היא פחותה, ניתן יהיה להכיר בטעות זו כטעם מיוחד להארכת מועד. כך יהיה, למשל, מקום בו נתן בעל הדין הודעה לבעל הדין האחר ביחס לכוונתו להגיש ערעור או עתירה לדיון נוסף. לעתים, חשיבות האינטרס של בעל הדין הטועה תכתיב את התוצאה ..... כל מקרה ונסיבותיו."
גישה זו מבוססת, בין השאר, על התפיסה, לפיה זכות הערעור היא זכות יסוד (ראו דברי כב' השופטת שטרסברג-כהן ברע"א 1441/02 פרץ נ' שטרן, לא פורסם). על רקע גישה זו, ניתנה ארכה במקרים נוספים בהם טעות בספירת הימים הביאה לאיחור בנקיטת הליך (ראו בש"א 30111/01 אליהו נ' קידר תקדין עליון 2002(1) 264; בש"א 6184/02 ניסים נ' מעריב הוצאת מודיעין בע"מ דינים עליון סב 504).
דומה כי כך הוא במקרה שבפניי. במקרה זה המדובר באיחור קל יחסית, בין היתר על רקע איחור נטען בקבלת השירות מצד שירותי הדואר. אין המשיבים טוענים או מבססים שינוי מצב לרעה מצידם על יסוד הנחה כי בקשת הרשות לערער תוגש עד ליום 4.02.04. לא אוכל לקבוע כי בקשת רשות לערער מצד המבקשים הינה הליך סרק, בהינתן העובדה שבית המשפט המחוזי נעתר לבקשת המבקשים לעכב את ביצוע החלטתו עד להחלטה בבקשת רשות לערער שתוגש על ידי המבקשים.
התוצאה היא, כי הבקשה מתקבלת, ובקשת רשות לערער תוגש תוך 10 ימים מקבלת החלטה זו. נוכח העובדה שמחדל של המבקשים הוא שתרם לצורך בבקשה שבפניי, ישאו המבקשים בהוצאות המשיב בהליך זה בסך של 2,000 ₪, בצירוף מע"מ כדין, ותנאי לקבלת בקשת הרשות לערער לרישום יהא הצגת אישור על ידי המבקשים על תשלום ההוצאות האמורות לידי המשיב.
ניתנה היום, א' באדר תשס"ד (23.2.2004).
עודד
שחם
רשם