בש"א 1354/19 ואדים פיירמוביץ נ. בנציון בנימינוב

1.

לפניי בקשה לפי סעיף 78 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, להעברת הדיון בת"ט 23905-12-18 מבית משפט השלום חדרה לבית משפט השלום ירושלים. מדובר בתביעה שעניינה התנגדות לביצוע שטר אותה הגיש המשיב.

2.

כמוסבר בבש״א 5948/18 מדינת ישראל נ׳ פלונית (6.9.2018), התובע זכאי לכך שתביעתו תתברר בבית משפט מוסמך שבו הוא בחר להגישה. ראו גם בש"א 5894/18 מנורה מבטחים ביטוח בע"מ נ' להבות שירותים בע"מ , פסקה 7 (19.8.2018). זכות זו תעמוד על כנה והדיון בתביעה לא יועבר לבית משפט אחר, זולת אם הנתבע (או צד שלישי) ישכנענו בנחיצות ההעברה. נטל השכנוע הרובץ על מבקש ההעברה הוא נטל כבד. כדי להרימו, על מבקש לשכנענו כי הקשר שבין בית המשפט שבו בחר התובע להגיש את תביעתו לבין מקום האירוע העומד לדיון ומקום מושבם של בעלי הדין ועדיהם הינו רופף עד כדי מלאכותי. רק במקרה כזה נוכל להשתכנע שהעברת הדיון המבוקשת תקטין במידה משמעותית את מכלול העלויות שבהן נושאים הצדדים, עדיהם ומערכת בתי המשפט.

3.

המבקש דנן לא הרים נטל זה. מהבקשה עולה כי מקום ביצוע העבודה, מקום מגורי המשיב והמקום בו נמסר השטר מצויים כולם באזור אור עקיבא. בנסיבות אלה, מאזן הנוחות נוטה בבירור לטובת השארת הדיון בבית משפט השלום חדרה.

4.

בשולי הדברים, אציין כי לא נעלמה מעיניי טענת המבקש ביחס להתנהלותו חסרת תום הלב של המשיב. ואולם, טענה זו נזרקה לחלל האוויר ללא כל הוכחה, ועל כן איני מתייחס אליה.

5.

אשר על כן, אני דוחה את הבקשה.