בש"א 1482/09 שלמה אלקבץ נ. משק משפחת ג'השאן בע"מ

1.

בפניי בקשה לפי סעיף 78 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 (להלן: חוק בתי המשפט ) להעברת מקום הדיון בתביעה שהגישה המשיבה נגד המבקשים, מבית משפט השלום בטבריה לבית משפט השלום בראשון לציון. התביעה הוגשה ביום 4.8.08 וכתב תביעה מתוקן הוגש ביום 6.1.09. ההליך קבוע לדיון קדם משפט ליום 2.4.09.

2.

התביעה נשוא הבקשה שלפניי הינה תביעה חוזית להסדרת חוב כספי בעקבות עסקת מכר בין הצדדים. לטענת המשיבה, טרם הועברו לידיה כלל הסכומים להם היא זכאית תמורת הסחורה שסיפקה למבקשים, אשר פעלו על-פי הטענה בשם הוועד הארצי של עובדי משרד החקלאות (להלן: הוועד ).

3.

לטענת המבקשים, מירב הזיקות ומאזן הנוחות קוראים להעברת מקום הדיון לבית משפט השלום בראשון לציון. בעניין זה, מציינים המבקשים כי הפעילות העסקית בין המשיבה לבין הוועד התרחשה בחנות הוועד הנמצאת בבית דגן, שם אף נמצא מקום מושבו של הוועד

הארצי עצמו, וכן כי המבקשים עצמם - כמו גם יתר עדיהם - מתגוררים באזור המרכז. בהיבט אחרון זה מציינים המבקשים כי המבקש 1, בעצמו עד מרכזי בפרשה, הינו גמלאי בן 68 המתגורר באַזוּר, שאינו בקו הבריאות ועובר טיפולים לצורך טיפול במחלת הסרטן. לבקשה צורפו מסמכים רפואיים אודות מצבו הבריאותי. בנוסף מציינים הם כי גם המבקש 2 מתגורר באזור המרכז, וכי שני עדים נוספים הרלבנטיים לתביעה מתגוררים בראשון לציון. לאור כל זאת, ובין היתר בשים לב להיבטים הפרטניים הנוגעים לחלק מהעדים (גיל, מצב בריאות), טוענים המבקשים כי קיום המשפט בטבריה עלול להכביד על עדים אלו וכנגזרת מכך לפגוע בהגנתם של המבקשים. לכל אלו מוסיפים המבקשים כי לשיטתם, אף הסמכות המקומית קוראת לניהול הדיון בבית משפט השלום בראשון לציון.

4.

המשיבה מתנגדת להעברת מקום הדיון, בטוענה כי דין הבקשה להדחות הן על הסף והן לגופה. לטענתה, דין הבקשה להדחות על הסף בשל השיהוי בו היא לוקה, שכן התובענה נשוא ההליך הוגשה בחודש אוגוסט 2008 והחוב המדובר נוצר בין השנים 2003-2006, אך הבקשה הוגשה רק בחודש פברואר 2009. עוד טוענת המשיבה כי דין הבקשה להדחות אף לגופה בשל כך שהזיקה לבית המשפט בטבריה אינה זיקה פורמלית בלבד, כי אם זיקה מהותית הנובעת ממקום מושבה של המשיבה, שהינו באזור הצפון. בנוסף טוענת המשיבה כי לאור טענות המבקשים עצמם, לפיהן על התביעה להיות מוגשת נגד הוועד כישות משפטית נפרדת ולא כנגד המבקשים, הרי שלכאורה המבקש 1 כלל אינו אמור להיות מעורב בהליך, וממילא לא הוכח כי תגרם לו אי נוחות מקיום ההליך בטבריה. זאת ועוד, טוענת המשיבה, מבלי שהיא מבססת כנדרש טענה זו, כי הוועד הינו "גוף הפרוס ומסונף מן הסתם ברחבי הארץ" , ומכאן שאין קושי בניהול ההליך בטבריה.

5.

לאחר שבחנתי את טענות הצדדים, באתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להעברת מקום דיון להתקבל. כידוע, העילה המרכזית להעברת הליך משפטי מסוים למקום שיפוט אחר על-פי סעיף 78 לחוק בתי המשפט, הינה מאזן הנוחות של הצדדים להליך (ראו: בש"א 1947/06 ולדהורן נ' נרקיס (לא פורסם, 17.3.2006); בש"א 7034/08 ים אילת בע"מ נ' ויולט בן ששון (לא פורסם, 18.12.2008)). בנסיבות העניין שלפנינו, הובילו אותי הנתונים הקונקרטיים למסקנה כי מאזן הנוחות מצדיק העברת מקום הדיון לבית משפט השלום באזור המרכז. מסקנה זו מתבקשת בעיקר לנוכח העובדה כי האירועים נשוא התביעה התרחשו בחנות הוועד בבית דגן וכי המבקשים ויתר עדיהם הינם בעלי זיקה לאזור המרכז, ומכאן שנוחותם קוראת להעברת מקום הדיון לאזור זה. במיוחד כך הם הדברים בכל הנוגע למבקש 1, בשים לב לגילו ומצבו הרפואי. אמנם, אין להתעלם מכך כי ככלל עומדת לתובע זכותו ליהנות מיתרונו הדיוני בבחירת מקום הגשת התביעה (וראו בש"א 665/09 מגדל חברה לביטוח בע"מ נ' המוסד לביטוח לאומי

(לא פורסם, 16.2.2009)). ברם, לא מצאתי בטיעוני המשיבה הסבר של ממש מדוע - פרט למקום עסקה של המשיבה - קורא מאזן הנוחות להותרת מקום הדיון בטבריה, ולפיכך, בהתחשב במכלול השיקולים העומדים מנגד, מצאתי לנכון להורות על העברת מקום הדיון.

6.

אשר על כן, הבקשה מתקבלת. לנוכח כל אשר פורט לעיל, הגעתי לכלל מסקנה כי מן הראוי להעביר את מקום הדיון בתביעה לבית משפט השלום בראשון לציון. מכוח הסמכות הנתונה לי על-פי סעיף 78 לחוק בתי המשפט, אני מורה בזאת על העברת מקום הדיון בת.א. 834-08-08 (שלום – טבריה) מבית משפט השלום בטבריה לבית משפט השלום בראשון לציון.