בש"א 7034/08 ים אילת בע"מ נ. ויולט בן ששון

1.

לפניי בקשה לפי סעיף 78 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, להעברת מקום הדיון בתביעה שהגישה המשיבה נגד המבקשים ביום 20.3.08 מבית משפט השלום באילת לבית משפט השלום בתל-אביב.

2.

עניינה של התביעה הוא בנזקים שלטענת המשיבה נגרמו ליחידת נופש בה יש לה זכויות חכירה במלון "דורטל סול באילת" (להלן: המלון ), עקב טיפולם הכושל של המבקשים – חברות בכינוס נכסים, כונסי הנכסים של החברות והנושה המובטח של החברות. לטענת המבקשות, בחינת שיקולי מאזן הנוחות בתיק מצביעה על כך כי מן הראוי להעביר את מקום הדיון בתובענה לבית משפט השלום בתל אביב. זאת, היות ומקום מושבם של הצדדים כולם ושל באי-כוחם הינו באזור המרכז; היות ועדי ההגנה מתגוררים באזור המרכז; ומן הטעם שתביעות דומות של רוכשי יחידות נופש רבים נוספים באותו מלון הוגשו אף הן לבתי משפט במחוזות תל-אביב והמרכז. בהקשר אחרון זה מציינות המבקשות כי בת.א. 10322/08 (שלום – תל אביב) ובת.א. 5575/05 (שלום – ראשון לציון) ניתנו החלטות המעכבות את הטיפול בתובענות עד למתן פסק-דין בת.א. 14612/05 (שלום – תל אביב) – אשר הדיון בה מתקדם ביותר ומצוי כעת בשלב הסיכומים. לטענתן, במידה ותתקבל בקשתן להעברת מקום הדיון, יפנו לבית משפט השלום בתל אביב בבקשה לאיחוד הדיון בתובענה יחד עם הדיון בת.א. 10322/08. צדדי ג' אשר צורפו לתובענה הודיעו כי הם מצטרפים לבקשה להעברת מקום הדיון לבית משפט השלום בתל אביב.

3.

המשיבה מתנגדת לבקשה. לטענתה, מירב הזיקות של התובענה הן לעיר אילת דווקא – הנכס נשוא התובענה מצוי באילת; הנזק הנטען נגרם באילת; ומרבית עדי התביעה בתיק מתגוררים באילת. בנסיבות אלה, טוענת המשיבה כי מאזן הנוחות בתיק נוטה אל עבר הותרת מקום הדיון בתביעה בבית משפט השלום באילת, ו-וודאי שאינו מצדיק את העברת מקום הדיון בתובענה לתל אביב. נוסף על כך, מציינת המשיבה כי בית משפט השלום באילת קבע זה מכבר מועד קרוב לדיון בתובענה, ליום 18.1.09, כך שהעברת מקום הדיון בתובענה תעכב באופן משמעותי את שמיעתה. על רקע זה, טוענת המשיבה כי יש לדחות את הבקשה.

4.

לאחר שעיינתי בחומר המצוי בתיק, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להעברת מקום הדיון להידחות. כידוע, העילה המרכזית להעברת הליך משפטי מסוים למקום שיפוט אחר, על-פי סעיף 78 לחוק בתי המשפט, הינה מאזן הנוחות של הצדדים להליך (ראו: בש"א 1947/06 ולדהורן נ' נרקיס (לא פורסם, 17.3.2006); בש"א 11873/04 מובילי צפון הנגב (בן זקן) בע"מ נ' אריה חברה ישראלית לביטוח בע"מ (לא פורסם, 10.3.2005); בש"א 724/05 כהן נ' אליס תיקים בע"מ (לא פורסם, 27.2.2005)). בענייננו, אין לומר כי מאזן הנוחות של הצדדים להליך נוטה באופן מובהק לטובת העברת מקום הדיון בהליך לתל אביב. אמנם, הצדדים ובאי כוחם מתגוררים באזור המרכז, ולטענת המבקשות עדי ההגנה בתיק אף הם מאזור המרכז, ואולם עדיה של המשיבה-התובעת מתגוררים באילת, שם מצוי המלון נשוא התובענה ושם אירע הנזק הנטען. בנסיבות אלה, יש ממש בטענת המשיבה כי העברת מקום הדיון בתובענה לתל אביב עלולה להכביד עליה בהוצאות רבות בגין הטסת עדיה לאזור המרכז, באופן העלול לסכל את תביעתה. כמו כן, אין לקבל את טענת המבקשות כי הזיקה של התובענה לעיר אילת היא זיקה פורמאלית בלבד, שעה שהאירועים המרכזיים נשוא התובענה התרחשו כולם בעיר זו. לכך מצטרפת גם העובדה כי בבית משפט השלום באילת נקבע מועד קרוב לדיון בתובענה, באופן שהעברתה לבית המשפט בתל-אביב אכן צפויה לעכב את שמיעתה. על רקע זה, מן הראוי לאפשר למשיבה-התובעת ליהנות מן היתרון הדיוני שמקנה לה הדין בבחירת מקום התביעה, בכפוף לכללי הסמכות המקומית. בנסיבות העניין, איני רואה ממש בטענת המבקשת כי יש חשש רציני

לפסיקות סותרות באותו עניין או בזבוז זמן שיפוטי. חזקה על בית משפט השלום באילת כי ידע להכריע בשאלת היחס בין התביעות, ככל שיסבור כי אמנם הדבר דרוש.

אשר על כן, דין הבקשה להידחות. המבקשות תשלמנה למשיבה שכר טרחת עורך-דין בסך 4,000 ₪.