בש"א 724/05 תומר כהן נ. אליס תיקים בע"מ

לפני בקשה להעברת מקום דיון על פי סעיף 78 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984.

המשיבה 3 הגישה נגד המבקש ונגד משיבים 1 ו-2 תביעה בסדר דין מהיר. המשיבה 3 היא חברה העוסקת בשיווק מוצרי ביגוד ומחסניה ממוקמים בכפר סבא. משיבה 2 רכשה סחורה ממשיבה 3 עבור בית עסק בבעלותה המתנהל באילת. תמורת הסחורה שולמה למשיבה 2 בשיקים דחויים המשוכים מחשבונו של המבקש. השיקים חוללו, בחלקם, בשל היות החשבון מוגבל. כנגד משיבים 1 ו-2 ניתן פסק דין בהעדר הגנה. נטען בבקשה כי בשל מאזן הנוחות היעילות יש לקיים את הדיון בבית משפט השלום באילת, בה מתגוררים ועובדים כל הנתבעים, לרבות המבקש, אשר נתבע על לא עוול בכפו. המבקש טוען כי נקלע לתסבוכת כלכלית קשה מאוד, הוא מתגורר אצל בתו ונתמך על ידה והיא אף נותנת לו את הייצוג המשפטי. בנסיבות אלה, אין באפשרותו לממן את הנסיעות מאילת לכפר סבא. משיבה 3 מתנגדת להעברת הדיון. היא מדגישה כי בכפר סבא ממוקמים מחסניה, שם נוצרה ההתחייבות ושם נבחרה הסחורה שסופקה למשיבה 2. לטענתה, נסיעה לבית המשפט באילת תסב לה עלויות רבות, ואין כל הצדקה להעדיף את נוחותו של המבקש על פי הנוחות של משיבה 3 ובא-כוחה.

דין הבקשה להידחות. העילה המרכזית להעברת ענין למקום אחר, על פי סעיף 78 לחוק, היא מאזן הנוחות של הצדדים להליך. אין די בכך שכפות המאזניים נוטות לצד זה או אחר, אלא הדיון יועבר רק אם הכף נוטה במובהק לכיוון ההעברה (י' זוסמן, סדרי הדין האזרחי

(מהדורה שביעית, 1995, בעריכת ד"ר ש' לוין), בעמ' 88). אמנם ישנן זיקות רבות הקושרות את הסכסוך לאזור אילת, אך לא השתכנעתי כי בנסיבות המקרה הנדון, מאזן הנוחות מצדיק להעביר את מקום הדיון לאילת. זאת ועוד, מתגובתה של משיבה 3 עולה כי בתביעה ניתן כבר פסק דין כנגד משיבים 1 ו-2. במצב דברים זה, לא תינתן הוראה להעברת ההליך "לאחר התחלת הדיון אלא בהסכמת השופט שהחל לדון בו" (סעיף 78 לחוק בתי המשפט). נמצא, כי ללא הסכמת בית משפט השלום בכפר-סבר שפסק בעניין משיבים 1 ו-2 לא תינתן הוראה להעברת הדיון.

הבקשה נדחית. בנסיבות העניין, אין צו להוצאות.