בש"א 872/07 מינה גיזלר נ. קלרה (חיה) פניק

בפניי בקשה לפי סעיף 78 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 (להלן: חוק בתי המשפט ), להעברת מקום הדיון בתביעה שהגישה המבקשת נגד המשיבה מבית משפט השלום בתל-אביב יפו לבית משפט השלום בירושלים.

המבקשת הינה קשישה בת למעלה מ-96 שנים, המתגוררת בבית אבות בירושלים. עניינה של התביעה דנן, אשר הוגשה על-ידי המבקשת נגד המשיבה לבית משפט השלום בתל-אביב יפו, הינו השבת כספים בסך של למעלה ממיליון שקלים, אשר לטענת המבקשת נגזלו ממנה במרמה על-ידי המשיבה. הדיון בתביעה זו טרם החל. המבקשת מבקשת להעביר את הדיון בתביעה מבית משפט השלום בתל-אביב יפו לבית משפט השלום בירושלים משתי סיבות מרכזיות. הראשונה, הינה קיומה של תביעה נוספת שהגישה המבקשת נגד בנה של המשיבה ואשתו, הקשורה לתביעה דנן, ואשר מתבררת בפני בית משפט השלום בירושלים. השנייה, נעוצה בגילהּ של המבקשת, המקשה עליה את הנסיעות מירושלים לבית המשפט בתל-אביב. המשיבה מתנגדת להעברת מקום הדיון בתביעה לבית משפט השלום בירושלים. לטענתה, כללי הסמכות המקומית מורים כי על התביעה להתברר בבית המשפט בתל-אביב, ואין בטיעונים שהוצגו על-ידי המבקשת משום עילה לשנות מכללים אלה. המשיבה אף הוסיפה וציינה כי גם היא אינה צעירה, גילהּ שלה הינו 79 שנים, והיא אף אינה מצויה בקו הבריאות, כך שהעברת מקום הדיון לירושלים תרע עמה.

דין הבקשה להעברת מקום דיון להידחות. הסמכות להעביר את מקום הדיון בהליך משפטי מסוים ממקום שיפוט אחד לאחר נועדה לאפשר התמודדות עם מצבים שונים בהם ישנו טעם מוצדק לחרוג מכללי הסמכות המקומית. העילה המרכזית להעברת הליך משפטי מסוים למקום שיפוט אחר, על פי סעיף 78 לחוק בתי המשפט, היא מאזן הנוחות של הצדדים להליך (ראו בש"א 1947/06 יהושע ולדהורן נ' שלמה נרקיס (לא פורסם); בש"א 11873/04 מובילי צפון הנגב (בן זקן) בע"מ נ' אריה חברה ישראלית לביטוח בע"מ (לא פורסם); בש"א 724/05 כהן נ' אליס תיקים בע"מ (לא פורסם)). עם זאת, אין די בכך שכפות המאזניים נוטות לצד זה או אחר, אלא הדיון יועבר רק אם הכף נוטה במובהק לכיוון ההעברה (י' זוסמן סדרי הדין האזרחי (מהדורה שביעית, 1995, בעריכת ד"ר ש' לוין), בעמ' 88; בש"א 7398/04 רונן טל נ' נדיה זנברג (לא פורסם)). בענייננו, נטייה מובהקת מעין זו לטובת אחד הצדדים אינה מתקיימת. התביעה הוגשה לבית משפט השלום בתל-אביב יפו בהתאם לכללי הסמכות המקומית, ואי הנוחות שתיגרם לתובעת מהתדיינות בתל-אביב, שקולה כנגד אי הנוחות העלולה להיגרם לנתבעת כתוצאה מהעברת הדיון בתיק לבית המשפט בירושלים. לכך יש להוסיף עוד את העובדה כי המרחק בין שני בתי המשפט אינו גדול, ובהעדר עדיפות משמעותית לאיזה מן המחוזות, הלכה היא שלא יועבר מקום הדיון (בש"א 380/05 איילון חברה לביטוח בע"מ נ' משה מרקו (לא פורסם); בש"א 2923/04 נ.ק.ע בוני הגליל בע"מ נ' איזוטופ בע"מ (לא פורסם)). יצוין עוד, כי גם הטענה בדבר קיומו של תיק נוסף המתברר בבית משפט השלום בירושלים אין בה כדי להועיל למבקשת. זאת, מאחר שמדובר בעניינים שונים, בין בעלי דין שונים, ואשר אף לא נטען בפניי כי מבוקש איחוד הדיון בהם.

אשר על כן, הבקשה נדחית.