בש"א 380/05 איילון חברה לביטוח בע"מ נ. משה מרקו

הבקשה היא להעברת מקום הדיון בת.א. 1816/04 מבית המשפט המחוזי בתל-אביב לבית המשפט המחוזי בחיפה.

1.המבקשים 2 ו-3 הם עורכי דין, המנהלים משרד בעיר חיפה (להלן – המבקשים). המבקשת 1 סיפקה להם ביטוח אחריות. המבקשים ייצגו את המשיבים, תושבי כרמיאל, בתביעת נזיקין בבית משפט השלום ובבית המשפט המחוזי בחיפה. בעקבות זאת, הגישו (ביום 13.6.2004) המשיבים תביעה לבית המשפט המחוזי בתל-אביב בטענה של רשלנות מקצועית בייצוגם (ת.א. 1816/04). בית משפט זה קנה סמכות מקומית לדון בתובענה משום שלמבקשת 1 משרד באזור תל-אביב. טרם הגשת התביעה, ובהתאם לכללי האתיקה של לשכת עורכי הדין, פנה בא-כוח המשיבים למבקשים ומסר להם על כוונת המשיבים לתבוע. במכתבו ציין כי שקל להגיש את התביעה בבית המשפט בחיפה, אך שיהא נכון להגישה בתל-אביב אם יבקשו שלא לקיים את ההליך בבית משפט בו הם מופיעים תדירות. בתשובה מסרו המבקשים כי יעדיפו שהתביעה תוגש בחיפה.

2.אף על פי כן, בחרו המשיבים להגיש את תביעתם בתל-אביב. נוכח זאת, הגישו המבקשים את הבקשה להעברת הדיון לבית המשפט בחיפה. לטענתם, מאזן הנוחות מצדיק קיום ההתדיינות בחיפה – שם התרחשו המעשים הנטענים בתביעה, שם נמצאים העדים וממוקמים המבקשים (הנתבעים) ובאי כוחם, ואף המשיבים (התובעים) מתגוררים בכרמיאל הסמוכה. הסמכות המקומית, מוספים המבקשים, הוקנתה לבית המשפט העמוס בתל-אביב מטעמים פורמאליים בלבד – מקום משרדה של המבקשת 1, שאף אינה ראויה להיות בעלת-דין בהליך. המשיבים מתנגדים לבקשה. הם מציינים כי המבקשים בחרו מרצונם להיות מיוצגים בידי בא-כוח מחיפה, ואף לא הצביעו על זהות העדים מחיפה שבכוונתם להעיד במשפט. נוחותם של המשיבים תושג בקיום ההתדיינות בתל-אביב דווקא. כן הם טוענים, שקיים אינטרס עקרוני בשמיעת המשפט מחוץ למחוז חיפה, כך שיימנע חשש למשוא פנים כלפי המבקשים, המופיעים בבית המשפט בחיפה כדבר שבשגרה.

3.לאחר שעיינתי בטענות הצדדים באתי למסקנה כי יש לדחות את הבקשה ולהותיר את שמיעת התביעה בבית המשפט המחוזי בתל-אביב. הטעם העיקרי לכך הוא העובדה שהמרחק בין שני בתי המשפט אינו גדול, ובהעדר עדיפות משמעותית לאיזה מן המחוזות, הלכה היא שלא יועבר מקום הדיון (בש"א 2923/04 נ.ק.ע בוני הגליל בע"מ נ' איזוטופ בע"מ (לא פורסם)). אמת, על פניו רבות מזיקות העניין נוטות לאזור חיפה, ובראשן מקום ההתרחשויות הנדונות בתובענה ומקום התובעים והנתבעים העיקריים (המבקשים 2 ו-3) ובאי-כוחם. יחד עם זאת, המשיבים בחרו להגיש את תביעתם בתל-אביב דווקא ובכך בטאו את העדפתם. אף המבקשת 1 ממוקמת בתל-אביב, והליך זה אינו המקום לדון בטענתה כי התביעה נגדה משוללת יסוד. המבקשים לא הראו אילו עדים מאזור חיפה יידרשו להופיע במשפט, לבד מהם-עצמם. במצב זה, בו המרחק בין בתי המשפט סביר, מאזן הנוחות אינו נוטה באופן מכריע לטובת צד זה או אחר.

4.אשר על כן, דין הבקשה להידחות. במסקנתי זו אין כדי לקבל את טענת המשיבים, כי ראוי לקיים את הדיון בתל-אביב מחשש למשוא פנים כלפי בבית המשפט בחיפה. לטענה – הסותרת לכאורה את מכתבו של בא-כוח המשיבים ערב הגשת התביעה – לא הונח כל יסוד עובדתי, וממילא נפסק לא אחת ש"אין סעיף 78 לחוק בתי המשפט משמש לשם העברת מקום דיון כתחליף להליך פסלות" (בש"א 4386/04 גבעון נ' אלישע (לא פורסם)).

הבקשה נדחית.