בש"פ 7772/06 גד כץ נ. ילון הכט- עו"ד

בפניי בקשה לפי סעיף 78 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 (להלן: חוק בתי המשפט ), להעברת מקום הדיון בקובלנה פלילית לפי חוק איסור לשון הרע, תשכ"ה-1965, שהוגשה על ידי המשיב נגד המבקש, מבית משפט השלום בירושלים לבית משפט השלום באילת.

האירוע נשוא הקובלנה התרחש, על-פי הנטען, בבית המשפט העליון, ועל כן הגיש המשיב את הקובלנה בבית משפט השלום בירושלים. לטענת המבקש, יש להעביר את מקום הדיון בקובלנה שהוגשה נגדו לבית משפט השלום באילת, משום שהוא ובא-כוחו הם תושבי אילת. המשיב מתנגד להעברת מקום הדיון בקובלנה. המשיב מציין כי הוא תושב המושב צופית שבמרכז הארץ, כי משרדו הראשי נמצא במרכז הארץ וכי מרבית עדי התביעה מתגוררים במרכז הארץ. עוד טוען המשיב כי בפני בית משפט השלום באילת מתנהלים הליכים שונים שבהם מעורבים הוא עצמו, המבקש ופרקליטו של המבקש, ועל כן מן הראוי שהקובלנה נשוא הבקשה דנן תידון בפני בית משפט מחוץ לעיר אילת.

דין הבקשה להעברת מקום דיון להידחות. אין חולק כי בית משפט השלום בירושלים הינו בעל הסמכות המקומית לדון בקובלנה הפלילית שהגיש המשיב כנגד המבקש. הסמכות הנתונה לנשיא בית המשפט העליון, מכוח סעיף 78 לחוק בתי המשפט, להעביר את הדיון בתיק מסוים מבית משפט אחד לאחר, נועדה לאפשר את קיום הדיון בפני בית המשפט שלו מירב הזיקות המהותיות להליך; וזאת, במצב בו ההליך נפתח בפני בית משפט שמוסמך לדון בו מבחינה פורמאלית, אך מירב הזיקות באותו עניין מצויות מחוץ לתחום שיפוטו. העילה המרכזית להעברת הליך משפטי מסוים למקום שיפוט אחר, על פי סעיף 78 לחוק בתי המשפט, היא מאזן הנוחות של הצדדים להליך (ראו: בש"א 1947/06 ולדהורן נ' נרקיס (טרם פורסם), פיסקה 5 להחלטה; בש"א 11873/04 מובילי צפון הנגב (בן זקן) בע"מ נ' אריה חברה ישראלית לביטוח בע"מ (לא פורסם); בש"א 724/05 כהן נ' אליס תיקים בע"מ (לא פורסם)).

בנסיבות המקרה דנן שוכנעתי כי מאזן הנוחות שבין הצדדים אינו נוטה באופן מובהק לקיום הדיון בקובלנה הפלילית שהגיש המשיב בפני בית משפט השלום באילת. אמנם, המבקש מתגורר באילת ומשרדו של בא-כוחו נמצא אף הוא באילת. אולם מנגד, המשיב מתגורר במרכז הארץ, כמו גם מרבית עדי התביעה, וכן עסקינן בקובלנה העוסקת באירוע שהתרחש, על-פי הנטען, בירושלים. מן המקובץ עולה כי המבקש לא הרים את הנטל המוטל עליו להוכיח כי מאזן הנוחות במקרה דנן נוטה להעברת מקום הדיון (ראו: בש"א 1484/00 דהרי נ' הקרן לטיפול בחסויים (לא פורסם); בש"א 1199/06 פיין נ' בנק מזרחי טפחות בע"מ (לא פורסם)).

אשר על כן, הבקשה נדחית.