בש"א 5900/08 ד.רוטשטיין חברה לבניה ונכסים בע"מ נ. קולונוע הבירה בע"מ

1.

לפניי בקשה לפי סעיף 78 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 (להלן: החוק ), להעברת מקום הדיון בתביעה שהגישה המשיבה נגד המבקשת ביום 5.5.08 (ת.א. 1512/08 (שלום – תל-אביב)) מבית משפט השלום בתל-אביב לבית משפט השלום בירושלים.

2.

לטענת המבקשת, מדובר בתובענה כספית אותה הגישה נגדה המשיבה, בטענה כי המבקשת הפרה הסכם למכירת מבנה במרכז ירושלים, אשר נחתם בין המבקשת למשיבה בשנת 1993. לטענתה, כל הזיקות המהותיות של התביעה הן לעיר ירושלים, ומטעם זה יש להורות על העברת מקום הדיון בתביעה לבית המשפט בירושלים. כך, למשל, נטען כי הבניין נשוא הסכם המכר מצוי בירושלים, כי החוזה נחתם בירושלים, וכי מרבית העדים הפוטנציאליים בתביעה מתגוררים בירושלים ובסביבתה. כן טוענת המבקשת כי בעבר הגישה המשיבה המרצת פתיחה באותו עניין לבית המשפט בירושלים, וכי גם מסיבה זו היה עליה להגיש אף את תביעתה הנוכחית בית המשפט בירושלים.

3.

המשיבה מתנגדת לבקשה. לטענתה, התביעה הוגשה לבית המשפט בתל-אביב בהתאם לכללי סדר הדין, כאשר המרחק בין שתי הערים – ירושלים ותל-אביב – אינו גדול, ומאחר וחלק מעדי המשיבה מתגוררים באזור המרכז. ביחס לטענת המבקשת לפיה הגשת הליך קודם לבית המשפט בירושלים מחייבת את המשיבה להגיש גם את ההליך הנוכחי בירושלים, טוענת המשיבה כי אין לטענה זו בסיס משפטי - בחוק או בפסיקה – וכי קבלת טענה זו עלולה לבטל את היתרון הדיוני הנתון לתובע בבחירת מקום השיפוט.

4.

לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובת המשיבה, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להעברת מקום הדיון להידחות. כידוע, העילה המרכזית להעברת הליך משפטי מסוים למקום שיפוט אחר, על פי סעיף 78 לחוק, היא מאזן הנוחות של הצדדים להליך (ראו: בש"א 1947/06 ולדהורן נ' נרקיס (לא פורסם, 17.3.2006); בש"א 11873/04 מובילי צפון הנגב (בן זקן) בע"מ נ' אריה חברה ישראלית לביטוח בע"מ (לא פורסם, 10.3.2005); בש"א 724/05 כהן נ' אליס תיקים בע"מ (לא פורסם, 27.2.2005)). עם זאת, אין די בכך שכפות המאזניים נוטות לצד זה או אחר, אלא הדיון יועבר רק אם הכף נוטה במובהק לכיוון ההעברה (י' זוסמן סדרי הדין האזרחי (מהדורה שביעית, 1995, בעריכת ד"ר ש' לוין), עמ' 88). הנטל להראות כי מאזן הנוחות נוטה במידה מכריעה לטובת העברת הדיון מוטל על המבקש, ובענייננו לא הרימה המבקשת את הנטל הנדרש, היות ואי הנוחות שתיגרם לה מהתדיינות בתל-אביב, שקולה כנגד אי הנוחות העלולה להיגרם למשיבה כתוצאה מהעברת הדיון בתיק לבית המשפט בירושלים. לכך יש להוסיף עוד את העובדה כי המרחק בין בתי המשפט – תל-אביב וירושלים - אינו רב, כך שההכבדה שתיגרם לנציגי המבקשת ולעדיה עקב ניהול התביעה בתל-אביב אינה משמעותית. בנסיבות אלה, ראוי לאפשר למשיבה ליהנות מן היתרון הדיוני שמקנה לה הדין בעניין מקום השיפוט ( ראו בש"א 5323/05 "כלל" חברה לביטוח בע"מ נ' קרני (לא פורסם, 29.7.2005); בש"א 5086/05 אריה חברה לביטוח בע"מ נ' מור (לא פורסם, 26.6.2005)).

אשר על כן, דין הבקשה להידחות. המבקשת תישא בהוצאות המשיבה בגין בקשה זו בסך 6,000 ש"ח.