רע"א 4032/08 בן חור טובי נ. בטי טובי

א.

בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (השופטת שטופמן) מיום 3.4.08 בבש"א 5900/08 במסגרת בר"ע 2456/07, שלא לעכב ביצועו של פסק דין כנגד המבקש (שניתן ביום 21.6.06) באמצעות עיכוב פסיקתא שניתנה בבית המשפט לענייני משפחה (השופטת סיון)

מיום 3.5.07.

ב.

כעולה מפסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה, שלא צורף לבקשה (כמו גם מסמכים רלבנטיים אחרים) והיה עלינו לאתרו, נישאו הצדדים זה לזו בשנת 1994, ואלה להם נישואיהם השניים. במועד נישואיהם החזיק כל אחד מהצדדים ברכושו:

למשיבה דירה ברמת גן, ולמבקש זכות בדירה בת"א בה התגורר בדמי מפתח עם בנו, ובנוסף דירת חדר בת 20 מ"ר על גג אותו בניין, וכן עוד דירה באותו בניין, בה מתגוררת דיירת מוגנת מזה יובל. במהלך הנישואין הרסו הצדדים את דירת החדר ותחתיה בנו דירה בת 95 מ"ר אשר מעליה נוצר גג חדש בן

160 מ"ר של שטח מרוצף. הדירה החדשה

ו-70 מ"ר נוספים (מעל אחת הדירות) שופצו במהלך הנישואין. נוכח משבר בחיי הנישואין עזבה המשיבה את המבקש ועתרה בתביעה להשבת דמי השיפוץ. בית המשפט קבע – בפסק הדין מיום 21.6.06 – כי ניטלו לצורך השיפוץ שלוש הלוואות אשר הובטחו ברישום משכנתא על דירת הבעל ואלה נכנסו לחשבונם המשותף של בני הזוג, ונפסק כי המשיבה זכאית למחצית השבחת הנכס בגין השיפוץ. בפסיקתא שהוציא בית המשפט לענייני משפחה מתחת ידו ביום 3.5.07 חויב המבקש בתשלום סך 177,000 דולר. המבקש הגיש לבית המשפט לענייני משפחה בקשה לביטול פסיקתא וערעור על הפסיקתא לבית המשפט המחוזי. הבקשה לביטול נדחתה ביום 2.9.07. המבקש הגיש לבית המשפט המחוזי בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט לענייני משפחה לדחיית בקשתו לביטול הפסיקתא, וכן בקשה לעיכוב ביצוע. הבקשה נדחתה על ידי בית המשפט המחוזי ביום 3.4.08 כאמור. בין היתר צוין, כי "הפסיקתא

אמורה לשקף

את קביעות פסק הדין ואיננה פסק הדין. משכך אין

כל ממש בעיכוב ביצוע פסק דין במסגרת בר"ע על החלטה שלא לבטל פסיקתא". כן צוין כי בקשה קודמת לעיכוב ביצוע – במסגרת הערעור על הפסיקתא – נדחתה על ידי בית המשפט המחוזי ביום 4.7.07. לפנינו איפוא תמונה מסובכת זו של הליכי והליכי הליכים, אליהם מצטרפים גם הליכי הוצאה לפועל.

ג.

בבקשה הנוכחית צוין, כי מתנהלים הליכים למכירת דירת המבקש בלשכת ההוצאה לפועל, בגין הנפסק. נטען כי סיכויי הערעור גבוהים, וכי עשוי להיגרם נזק רב אם לא יינתן עיכוב ביצוע, שכן גורל דירת מגוריו של המבקש מונח בכף המאזניים. לעומת זאת, כך נטען, למשיבה לא ייגרם נזק, שכן מונה כונס לנכס ולא ניתן להבריחו. לבסוף הוסף, כי כל עוד לא

הסתיים ההליך הרכושי בין בני הזוג, לא יהא זה צודק לערוך איזון משאבים.

ד.

לאחר שעיינתי בבקשה ובנספחיה אין בידי להיעתר לבקשה. אין המ דובר לאמיתה בסוגיה בעלת אופי משפטי החורגת מעבר למחלוקת הצדדים, ואין היא מעוררת שאלות כלליות באורח העשוי להצדיק, על פי הכלל הנוהג, לגבי דיון בגלגול שלישי; ר"ע 103/82 חניון חיפה נ' מצת אור (הדר חיפה), פ"ד לו(3) 123 (מ"מ הנשיא - כתארו אז - שמגר)). הבקשה תחומה במובהק לסכסוך הספציפי. הדברים נאמרים מבלי להביע דעה באשר לסכסוך ל גופו. נתתי דעתי גם לכך שההליך בהוצאה לפועל בו מדובר, כעולה מהחלטת ראש ההוצאה לפועל מיום 9.4.08, אינו כולל פינוי המבקש מן הדירה, הגם שהיא עומדת להימכר.

ה.

לא אוכל כאמור להיעתר למבוקש.