בע"מ 4480/14 פלוני נ. פלוני

א.

בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה (השופטים שטמר, ד"ר זרנקין וג'יוסי ) מיום 11.6.14 בעמ"ש 61008-06-13, שבמסגרתו התקבל ערעור המשיב על פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה בקריות (השופטת היימן ) מיום 12.5.13 בתמ"ש 35510-07-11. לבקשה נתלוותה בקשה לעיכוב ביצוע. עניינן של הבקשות איזון משאבים בין בני זוג על רקע גירושין, על פי חוק יחסי ממון בין בני זוג, התשל"ג-1973.

ב.

המבקשת והמשיב נישאו בשנת 2004, והיו נשואים זו לזה למשך כתשע שנים ומחצה; במהלך נישואיהם הביאו לעולם שני ילדים. ביום 23.11.09 רכשו בני הזוג דירה ורשמו אותה על שם שניהם בחלקים שוים. כעולה מפסקי הדין הקודמים בפרשה, הדירה מומנה בעיקרה מכספי המבקשת שהגיעו ממכירת דירה קודמת אשר קיבלה המבקשת מאמה עוד בטרם נישאו בני הזוג, ואילו היתר מומן באמצעות משכנתא שנלקחה על-ידי שני בני הזוג במשותף. כאשר ביקשו הצדדים להיפרד ולחלק את רכושם, טענה המבקשת, בין היתר, כי כיון שרוב הכספים בדירה החדשה הגיעו מכספה שלה, וכיון שבאותו הזמן המשיב גמר בליבו להיפרד ממנה אולם לא עשה כן רק כדי לקבל זכויות בדירה, על בית המשפט לענייני משפחה להשתמש בסמכותו לפי סעיף 8(2) לחוק יחסי ממון, ולקבוע כי הדירה לא תחולק באופן שויוני בין הצדדים אלא תועבר לה ולילדיה במלואה.

ג.

בית המשפט לענייני משפחה קיבל חלקית את טענת המבקשת לעניין זה. נקבע, כי נוכח בחינת כושר השתכרותה של המבקשת אל מול זה של המשיב, הפירות הצפויים מעסקו של המשיב, חוסר תום לב של המשיב בניהול ההליכים המשפטיים וכן נוכח מקור הכספים ששימשו לרכישת דירת בני הזוג, יש לעשות שימוש בסעיף 8(2) לחוק יחסי ממון, ולהורות על חלוקת את דירת בני הזוג כך שהמבקשת תקבל 65% מתמורתה ואילו המשיב 35%.

ד.

שני הצדדים עירערו לבית המשפט המחוזי וערעור המשיב נתקבל, תוך שבהנמקה נחלקו הדעות במידה מסוימת. השופט ג'יוסי, שכתב את פסק הדין העיקרי, סבר כי מעיקרא כיון שהדירה רשומה על שם שני בני הזוג בחלקים שוים, דינה כנכס בין בני זוג שעליו הוסכם כי לא ייכלל באיזון המשאבים, ולכן, על פי הוראת סעיף 5(3) לחוק יחסי ממון, אין לכלול את הדירה באיזון המשאבים בין בני הזוג; לכן גם לא ניתן להחיל לגבי הדירה את סעיף 8(2) ולסטות מחלוקה שויונית. השופטת שטמר, אליה הצטרף בהנמקה השופט ד"ר זרנקין, סברה, כי לא התמלאו התנאים להפעלת סעיף 8(2) לחוק יחסי ממון ולחריגה מחלוקת נכסים שויונית בין בני הזוג; זאת – שכן גם אם משכורת המבקשת נמוכה משל המשיב, תנאיה הסוציאליים טובים יותר, וכן יש להתחשב במזונות הילדים שהמשיב משלם. על כן, יש לחלק את דירת בני הזוג באופן שויוני ביניהם.

ה.

עניינה של בקשת רשות הערעור בהשגת המבקשת על קביעות בית המשפט המחוזי הנוגעות לאיזון המשאבים בין בני הזוג. אשר לדירת בני הזוג נטען, כי המבקשת הסכימה לרשמה על שמה ועל שם בעלה בחלקים שוים, מתוך כונה שהנישואין יימשכו, ולאחר שהמשיב הטעה אותה לחשוב שזהו גם רצונו, שעה שלא כך היה. עוד נטען, כי עסקיו של המשיב מניבים לו יותר רווחים מכפי שצוין בחות דעת האקטואר שהוגשה לבית המשפט לענייני משפחה, וגם בכך יש כדי להוביל למסקנה כי אין מקום לחלק את הרכוש בין בני הזוג בשוה. מטעמים אלה סבורה המבקשת כי יש לקבוע שהבית הרשום על שם שני בני הזוג יעבור לחזקתה הבלעדית. לחלופין, מתבקש בית המשפט לחייב את המשיב בהוצאות מדור בסך 2,500 ₪ בעבור שני ילדיהם של בני הזוג.

ו.

לאחר עיון, ועם שאוכל להבין לאי הנחת של המבקשת בנסיבות, אין בידי להיעתר לבקשת רשות הערעור. הלכה היא כי בית משפט זה יתערב בגלגול שלישי אך במקרים המעלים חשיבות משפטית או ציבורית החורגת מעניינם הקונקרטי של הצדדים, ואילו בענייננו מדובר באיזון משאבים בין בני זוג אשר מעצם טבעו תחום לעניינם הפרטני (רע"א 4032/08 טובי נ' טובי (5.10.08)). למעשה, עיקר הבקשה נסב על הכרעותיו של בית המשפט המחוזי בעניינים שבעובדה, אשר אין בית משפט של ערעור מתערב בהם כדבר שבשגרה, קל וחומר בגלגול שלישי (רע"א 7186/11 סימון נ' גרינשטיין (5.3.12)); והדברים נכונים אף מקום שבית המשפט המחוזי מצא לשנות מקביעותיו של בית המשפט לענייני משפחה (בע"מ 2940/14 פלונית נ' פלוני (25.5.14)). על כן, אין בידי להיעתר לבקשה זו, וזאת מבלי שאביע דעה לעת הזאת בסוגיה הנכבדה אשר עלתה בהנמקת השופט ג'יוסי בבית המשפט המחוזי בחוות דעתו המפורטת, קרי, בשאלה, האם חוק יחסי ממון מאפשר לאזן מעיקרא נכס הרשום על שם שני בני הזוג בחלקים שוים; באופן שיחולק בחלוקה שונה בתנאי סעיף 8(2) לחוק יחסי ממון.

ז.

אין בידי איפוא להיעתר לבקשת רשות הערעור. משכך, נתייתר הדיון בעיכוב הביצוע.