בע"מ 5337/15 פלוני נ. פלוני

א.

בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בנצרת (הנשיא

ד"ר א' אברהם והשופטים י' אברהם ו ע' טאהא ) מיום 14.6.15 בעמ"ש 37653-12-14

במסגרתו נדחה ברובו ערעור המבקש על פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה בקרית שמונה (השופט א' קימלמן ) מיום 20.10.14 בתמ"ש 3489-12-08 ותיקים הקשורים לו. עניינה של הבקשה חלוקת רכוש ואיזון משאבים בין בני זוג על רקע גירושים, על פי חוק יחסי ממון, התשל"ג-1973.

רקע והליכים קודמים

ב.

המבקש והמשיבה נפרדו זה מזו בשלהי שנת 2008 והתגרשו בשלהי שנת 2009, לאחר כ-16 שנות נישואין. אגב פירוק הקשר, הוגשו לבית המשפט לענייני משפחה מספר תביעות שעניינן מזונות הקטינים, משמורת וחלוקת הרכוש; טענות המבקש בשלב זה נוגעות לחלוקת הרכוש ולכן נתמקד בכך. בתום הליך שנמשך כשש שנים ועל סמך עיקרה של חוות דעת אקטוארית שעודכנה מספר פעמים לאורך השנים, קבע בית המשפט לענייני משפחה את האופן בו יחולק הרכוש בין הצדדים. בין היתר, נקבע כי הדירה בה התגוררו בני הזוג תיכלל בנכסים שיש לאזנם בין בני הזוג, אף שזו נרכשה על-ידי הורי המבקש בטרם הנישואין. עוד קבע בית המשפט, בשונה מחוות הדעת האקטוארית, כי המשיבה זכאית למחצית מפוטנציאל הרווח שיכול היה להיות מופק מדירות נוספות בבעלות הצדדים – 4,500 ₪ לחודש, מיום הקרע ועד למועד האיזון – אשר המבקש השכיר את חלקן לאחרים ובחלקן התגוררו קרובי משפחתו ללא תשלום.

א.

ערעור המבקש לבית המשפט המחוזי נדחה ברובו. בפסק דין מפורט, בחן בית המשפט את טענותיו השונות של המבקש ואת קביעות בית המשפט לענייני משפחה, ופסק כי אין מקום להתערבות ערכאת הערעור, בעיקר מן הטעם שאין דרכה של זו להתערב בממצאי עובדה ומהימנות שקבעה הערכאה הדיונית אלא בנסיבות חריגות שאינן מתקיימות בענייננו; זאת, אף שהאקטואר עצמו לא נחקר בבית המשפט לענייני משפחה ולכן האחרון לא התרשם ממנו ישירות. עם זאת, מצא בית המשפט לקבל את ערעור המבקש במובן זה, שנקבע כי המשיבה אינה זכאית למלוא פוטנציאל הרווח מהדירות להשכרה שכן בפועל קרובי משפחת המבקש התגוררו בשתיים מן הדירות ללא תשלום, ואילו המשיבה לא השיגה על כך בזמן אמת ולכן אינה זכאית לרווחים פוטנציאליים שיכולים היו להשתלם אילו השכירו הצדדים את הדירות לאחרים; מכאן הופחת הסכום שקבע בית המשפט לענייני משפחה בגין כך ל-1,500 ₪ לחודש, מיום הקרע ועד למועד האיזון, תוך שצוין כי למשיבה זכות לפעול בהליכי גביה ישירות מול משפחת המבקש.

הבקשה

ב.

בקשה זו נסבה בעיקרה על חוות דעת האקטואר שהוגשה לבית המשפט לענייני משפחה – ולא צורפה לבקשה זו – ועל האופן בו יישמו בתי המשפט את האמור בה; ובפרט, האופן בו הוערך שווי עסקו של המבקש על-ידי האקטואר ובהמשך על-ידי בית המשפט, וההשלכות שיש לדבר על איזון המשאבים בין הצדדים. נטען, כי השגגה שנפלה בקביעות בתי המשפט הקודמים בסוגיה זו עולה כדי עיוות דין, ומכאן העילה להתערבותו של בית משפט זה בגלגול שלישי.

דיון והכרעה

ג.

לאחר עיון בבקשה ובפסקי הדין של בית המשפט המחוזי ובית המשפט לענייני משפחה, לא מצאתי להיעתר לה. כאמור, רוב הבקשה ככולה נוגע לשאלות עובדתיות הכרוכות בסכסוך חלוקת הרכוש הקונקרטי התחום למבקש ולמשיבה ולהם בלבד; בכך אין די כדי להצדיק דיון חריג בבית משפט זה בגלגול שלישי, הנערך במקרים המעלים סוגיה משפטית או ציבורית עקרונית ובעלת השלכות רוחב (בע"מ 4506/12 פלוני נ' פלונית , פסקה ה' (2012); בע"מ 4480/14 פלונית נ' פלוני , פסקה ו' (2014)). אכן, כפי שציין המבקש, גם שיקולים של צדק ומניעת עיוות דין יכול שיצדיקו, במקרים המתאימים, דיון בגלגול שלישי בבית משפט זה (בע"מ 10282/05 פלוני נ' פלונית , פסקה ג' (2006); 8721/13 פלונית נ' המחלקה לשירותים חברתיים , פסקה ה' (2014)); אולם אין זה המצב בענייננו, שעה שטענות המבקש זכו לדיון נרחב בשני בתי המשפט, אף אם המבקש אינו מסכים עם שנקבע. ואין בית משפט זה המקום להתערבות פרטנית נוספת, בלא שאטע מסמרות לגבי נקודה זו או אחרת.

ד.

לגופם של דברים, אציין אך כי ישנו קושי ראשוני בקבלת טענות המבקש, עליו הצביע גם בית המשפט המחוזי (ע' 13), והוא שהמבקש אינו עקבי בטענותיו – מחד גיסא, כאשר הדבר תואם את מטרותיו, טוען המבקש בתקיפות נגד העובדה שבית המשפט בחר לסטות במידת מה מהמלצות האקטואר, בטענה כי "שגה כבוד בית המשפט קמא, מקום בו ראה להתעלם מניתוחו המקצועי של האקטואר, מומחה כלכלי בתחומו, ודחה את ניתוחו הכלכלי..." (פסקה 35 לבקשה); ומאידך גיסא, טוען המבקש באותה תקיפות כי על בית המשפט היה להעריך את שכרו של המבקש, לצורך איזון המשאבים, באופן השונה מזה שקבע האקטואר (פסקה 33 לבקשה). המבקש לא הצביע על שוני אשר מצדיק קבלת חוות הדעת לעניין אחד ודחייתה לעניין אחר, והדבר מקשה לקבל את טענותיו; לכך יש לצרף את העובדה שהמבקש אף לא צירף את חוות דעת האקטואר ולא הבהיר די הצורך את השוני בין שנקבע בה לבין שקבע בית המשפט; וכל זאת כאמור מעבר לצורך, משנמצא שאין הבקשה מצדיקה מעיקרא דיון בגלגול שלישי.

ה.

אין בידי איפוא להיעתר לבקשה.