בש"א 665/09 מגדל חברה לביטוח בע"מ נ. המוסד לביטוח לאומי

1.

בפניי בקשה לפי סעיף 78 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 (להלן: חוק בתי המשפט ) להעברת מקום הדיון בתביעת שיבוב שהגיש ביום 31.7.08 המשיב 1 (המוסד לביטוח לאומי) נגד המבקשות, מבית משפט השלום בירושלים לבית משפט השלום בתל אביב.

2.

התביעה נשוא ההליך שלפנינו, נסובה על תאונת דרכים שנדונה במסגרת תביעה לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה-1975 (להלן: החוק ), בבית המשפט המחוזי בחיפה (ת.א. 1098/01 לנדרט דה קונינג נ' מנופי אבי ואח' , להלן: התביעה המקורית ). מן החומר שבפניי עולה, כי במסגרת התביעה המקורית גובש הסדר פשרה בין התובע שם למבקשות בהליך כאן, באשר לגובה הפיצוי שתעניק המבקשת 1, חברת הביטוח "מגדל", לתובע בתביעה המקורית. במסגרת התביעה נשוא הליך זה (א 17202/08 בית משפט השלום בירושלים), תובע המשיב 1 מן המבקשת 1 ומן המשיבה 2 את הסכומים להם זכאי הוא לטענתו מכח חבותם בהתאם לחוק ובהתאם להסכם הקיים בין הצדדים. כעולה מכתב התביעה, התביעה הנזיקית המופנית כלפי המבקשת 2 הינה תביעה חלופית בלבד. התובע בתביעה המקורית אינו צד לתביעה נשוא ההליך שבפניי.

2.

לטענת המבקשות, התביעה נעדרת זיקה מהותית לבית המשפט השלום בירושלים, אליו הוגשה התביעה לכתחילה, ויש להעבירה לבית המשפט השלום בחיפה. בעניין זה, מציינות המבקשות כי התאונה נשוא התביעה ארעה באזור חיפה, כי מקום מגוריו של התובע בתביעה המקורית הינו בחיפה ו/או בסביבתה, כי התביעה המקורית התנהלה בבית המשפט המחוזי בחיפה וכן כי מקום מושבם של מרבית העדים הפוטנציאלים הינו באזור חיפה. לפיכך, סבורות המבקשות כי מאזן הנוחות של הצדדים להליך נוטה באופן ברור לטובת העברת מקום הדיון בהליך לבית המשפט השלום בחיפה.

3.

המשיבים מתנגדים להעברת מקום הדיון. ראשית מציין המשיב 1, כי בהליך המתנהל בבית המשפט בירושלים כבר התקבלו מספר החלטות, ובכלל זה ניתנה רשות להתגונן, ואף התקבלה החלטה המורה על הגשת ראיות הצדדים. כן מציין הוא כי דין הבקשה להדחות בשל כך שלא התבקשה וממילא לא ניתנה הסכמת השופט שהחל לדון בתביעה והן בשל כך שהבקשה הוגשה בשיהוי. מעבר לכך, טוען המשיב 1 כי מאזן הנוחות נוטה שלא להיענות לבקשה. כך מציין הוא כי מקום מושבם של הצדדים וכן של באי כוחם הינו בירושלים או באזור המרכז. מעבר לכך, טוען המשיב 1, כי המדובר בתביעת שיבוב שעילתה הראשונה והעיקרית הינה כלפי מבטחות החובה בלבד (המבקשת 1 והמשיבה 2), ואשר נסמכת על הסכם בינן לבין המשיב 1, ומכאן שמדובר בהליך קצר הסומך על מסמכי הצדדים אשר ספק אם תידרש שמיעת ראיות במסגרתו. כן מציין המשיב 1, כי על רקע טיבה ומהותה של התביעה אף יכול שהמבקשות תמצאנה בסופו של יום מחוצה לה. המשיבה 2, אבנר איגוד לביטוח נפגעי רכב בע"מ – אחת הנתבעות בהליך נשוא בקשה זו - מתנגדת אף היא לבקשה.

4.

דין הבקשה להעברת מקום דיון להדחות. בפסיקתנו נקבע לא אחת כי בבקשה להעברת מקום דיון לפי סעיף 78 לחוק בתי המשפט, מוטל על המבקש הנטל להראות כי מאזן הנוחות שבין הצדדים נוטה במובהק להעברת מקום הדיון (ראו למשל: בש"א 1844/07 עונה נ' מורדוך (לא פורסם, 18.3.07)). במקרה דנן לא עמדו המבקשות בנטל האמור, שכן הנתונים הקונקרטיים שהוצגו בפניי אינם מובילים למסקנה כי מאזן הנוחות שבין הצדדים נוטה במובהק לבירור התובענה דווקא בבית משפט השלום בחיפה ולא בבית משפט השלום בירושלים. יתרה מכך, עולה מהנתונים שבפניי כי קיימות זיקות מהותיות לניהול התביעה בבית משפט השלום בירושלים, וזאת לנוכח מקום מושבם של חלק מן הצדדים ובאי כוחם, כך שאף לא מדובר בנסיבות העניין בזיקה פורמאלית בלבד לירושלים. למעשה, הרכיב המשמעותי היחיד במכלול טענות המבקשות נסוב על מקום מגוריהם של העדים הפוטנציאליים. ברם, גם בהיבט זה לא הוצגו בפניי נתונים מפורטים ומספקים שיש בהם כדי להרים את הנטל הנדרש כאמור (והשוו בש"א 2493/08 תומר זילברמן נ' הפניקס הישראלי (לא פורסם 6.4.08)). מעבר לכך, נתתי דעתי בנסיבות העניין אף לטיב ההליך בו עסקינן אשר כנטען על-ידי המשיב 1 יכול וכלל לא יחייב שמיעת ראיות, כמו גם לעובדה כי הבקשה הוגשה מספר חודשים לאחר הגשת התביעה לבית משפט השלום בחיפה, ולאחר בחינת מכלול הנתונים הגעתי למסקנה כי במקרה זה לא הוכחה עילה שלא לאפשר למשיב 1 (התובע בהליך המקורי) ליהנות מיתרונו הדיוני בבחירת המקום בו תתברר התובענה (ראו בש"א 3698/07 ניסן גדיאל נ' עזבון המנוח עופר קרן (לא פורסם, 20.5.07)).

5.

אשר על כן, הבקשה נדחית. המבקשות ישאו בהוצאות כל אחד מן המשיבים בסך 3,500 ₪ לכל משיב.