בש"א 3698/07 ניסן גדיאל נ. עזבון המנוח עופר קרן

בפניי בקשה לפי סעיף 78 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, להעברת מקום הדיון בתובענה שהגישו המשיבים 4 ו-5 ביום 4.3.07 נגד המבקש והמשיבים 3-1 מבית משפט השלום בירושלים לבית משפט השלום בחיפה.

במסגרת התובענה מבקשים המשיבים 4 ו-5 סעד הצהרתי לפיו אין ולא היו למשיב 1 או לעופר קרן ז"ל (המשיב 1 הוא עזבונו של המנוח עופר קרן ז"ל. לצורך הבקשה דנן ולשם נוחות הקריאה איני מבחינה בין עופר קרן ז"ל לבין עזבונו) זכויות בארבע מכוניות שפרטיהן מצוינים בכתב התביעה. סעד זה מתבקש על ידי המשיבים 4 ו-5, לאחר שהמשיב 4 זכה בתביעה שהגיש לבית משפט השלום בירושלים נגד המשיבים 1 ו-2, ולאחר ששלוש מבין המכוניות נשוא התובענה, שהעברת מקום הדיון בה נתבקשה, עוקלו לשם מימוש פסק הדין. המשיב 5, ששימש כבא-כוחו של המשיב 4, מונה ככונס נכסים במסגרת תיק ההוצאה לפועל לצורך מכירת המכוניות שעוקלו. על פי הנטען בתובענה, המכוניות אכן נמכרו ותמורתן, לאחר ניכוי הוצאות שונות, הועברה לידי המשיב 4. המבקש פתח אף הוא בהליכי הוצאה לפועל נגד המשיב 1, ובמסגרתם עתר לקבלת צו עיקול לכספים שיגיעו ממכירתן של שלוש המכוניות, שלטענתו הינן רכושו של המשיב 1. על סמך בקשה זו ניתן צו עיקול שהופנה אל המשיב 5 כמחזיק לגבי הכספים שהתקבלו ממכירת המכוניות. מכאן, תובענתם של המשיבים 4 ו-5 נשוא הבקשה דנן, בה הם טוענים כי למשיב 1 לא היו זכויות כלשהן במכוניות ועל כן אין מקום לעיקול הכספים, שנתקבלו ממכירתן, על ידי המבקש.

המבקש טוען שיש להעביר את מקום הדיון בתובענה מבית משפט השלום בירושלים לבית משפט השלום בחיפה משום שלתובענה אין זיקה מהותית כלשהי לבית המשפט השלום בירושלים, ואף מאזן הנוחות שבין הצדדים נוטה בבירור לקיום הדיון בתביעה בפני בית משפט השלום בחיפה. בהקשר זה טוען המבקש כי כל האירועים הרלוונטיים לתביעה התרחשו בחיפה, כי כל הנתבעים וחלק ניכר מהעדים הרלוונטיים לתביעה מתגוררים בחיפה וכי תיק ההוצאה לפועל שנפתח על ידי המבקש ושבעקבותיו הוגשה התובענה נוהל בלשכת ההוצאה לפועל בחיפה. המשיבים 3-1 מסכימים להעברת מקום הדיון בתובענה. המשיבים 4 ו-5, שהגישו את התובענה בבית משפט השלום בירושלים, מתנגדים להעברת מקום הדיון. לטענתם, כפות המאזניים אינן נוטות במובהק להעברת מקום הדיון ואין מתקיימים במקרה דנן טעמים ממשיים וכבדי משקל, המצדיקים את העברת מקום הדיון. כן טוענים המשיבים 4 ו-5 כי במרחק בין ירושלים לחיפה אין כדי להטות את מאזן הנוחות שבין הצדדים במידה המצדיקה את העברת מקום הדיון.

דין הבקשה להעברת מקום דיון להידחות. לאחר שעיינתי בטענות הצדדים הגעתי לכלל מסקנה כי המבקש לא עמד בנטל המוטל עליו להראות כי מאזן הנוחות שבין הצדדים נוטה בבירור להעברת מקום הדיון בתובענה לבית משפט השלום בחיפה, או כי זיקתו של התיק לבית משפט השלום בירושלים היא זיקה פורמאלית בלבד. מעיון בטענות הצדדים עולה כי לתובענה ישנן זיקות שאינן מבוטלות לבית משפט השלום בירושלים, שכן פסק הדין נגד המשיבים 1 ו-2 ניתן בבית משפט השלום בירושלים והליכי כינוס הנכסים שבמסגרתם נמכרו שלוש המכוניות נוהלו בלשכת ההוצאה לפועל בירושלים. אף מאזן הנוחות אינו נוטה באופן מכריע לקיום הדיון בתובענה בפני בית משפט השלום בחיפה, שכן המשיב 4 מתגורר בירושלים וזהו גם מקום משרדו של המשיב 5.

בנסיבות אלה אף אם לתובענה ישנן זיקות מסוימות לבית משפט השלום בחיפה, אין די בזיקות אלה כדי לגבור על זכותם של התובעים לבחור את המקום בו תתברר התובענה, ואין מקום לשלול מהם יתרון דיוני זה (ראו: בש"א 4100/01 ברקוביץ נ' קובל (לא פורסם);

בש"א 11328/05 גולדליין ספנות בע"מ נ' האוזמר

(לא פורסם)). אף המרחק בין חיפה לירושלים אינו משמעותי במידה המצדיקה את העברת מקום הדיון.

אשר על כן, הבקשה נדחית. המבקש יישא בשכר טרחת עורך דין בסך 4,000 ש"ח לטובת המשיבים 4 ו-5.