בש"א 1582/17 מדינת ישראל - המשרד לביטחון פנים נ. פלוני

1.לפניי בקשה להעברת מקום דיון ב-ת"א 18246-12-16 מבית המשפט המחוזי מרכז-לוד לבית המשפט המחוזי בבאר שבע. המדובר בתביעה שהגישו המשיבים 1 ו-2 נגד המבקשת ונגד המשיבים 10-3 בגין נזקים פיזיים וממוניים שנטען שנגרמו להם לאחר שביום 19.12.2009 הותקפו באלימות ונדקרו על ידי המשיבים 5-3 בפיצוציה בתחנה המרכזית בקריית גת (להלן: התקיפה ). המשיבים 1 ו-2 טוענים בכתב התביעה כי המשיבים 5-3 תקפו ודקרו אותם במטרה להביא למותם, תוך שגרמו להם לפגיעות גופניות קשות ביותר, ניסו לשבש הליכי משפט ולהעלים ראיות הקושרות אותם לתקיפה, איימו על עדים וחיבלו ברכוש; המשיב 6 הפעיל פיצוציה בניגוד לתנאי רישיון העסק, מכר בה אלכוהול בשעת לילה מאוחרת, העסיק בשעת לילה מוכרת צעירה שלא ידעה כיצד להתמודד עם בריונים שיכורים הפוקדים את המקום, לא דאג לאבטחה מספקת ולא וידא שכוחות משטרה יגיעו למקום; המשיבות 9-7 לא הגיבו מידית לקריאת המצוקה ולא סיירו במקום; המשיבה 10 לא אכפה את הסדר העירוני; והמבקשת השתהתה בהגעתה למקום.

2.המבקשת טוענת כי יש להורות על העברת מקום הדיון בתביעה לבית המשפט המחוזי בבאר שבע, וזאת מאחר שהתקיפה הנטענת אירעה בקריית גת; המשיבים 5-3 הם תושבי קריית גת; מקום מושבן של המשיבות 9-7 הוא באשקלון; המשיבה 10 היא עיריית קריית גת; והתקיפה נחקרה בידי חוקרי מרחב לכיש. עוד נטען כי מקום עבודתם של כל הגורמים והעדים הרלוונטיים לתביעה הוא במחוז דרום; כי ההליכים הפליליים בעניין אירוע התקיפה נוהלו על ידי פרקליטות מחוז דרום וכי ישנה סבירות גבוהה שבמסגרת בירור התביעה תידרש עדותם של עדים פיקודיים מהמטה הדרומי של משטרת ישראל בבאר שבע.

3.המשיבים 1 ו-2, הם התובעים, מתנגדים להעברת מקום הדיון. לטענתם, המרחק בקילומטרים מתחנת משטרת קריית גת לבית המשפט המחוזי מרכז–לוד דומה מאוד למרחק מתחנת משטרת קריית גת לבית המשפט המחוזי בבאר שבע; ובאמצעות כביש 6 משך הנסיעה ללוד אף קצר ממשך הנסיעה לבאר שבע. עוד נטען כי לבית המשפט בבאר שבע אין זיקה מהותית לתביעה יותר מאשר לבית המשפט המחוזי מרכז-לוד; וצוין בהקשר זה כי העיר אשקלון, מקום מושבן של המשיבות 9-7, מרוחקת יותר מבאר שבע מאשר העיר לוד וכך גם מרחב לכיש, שבו נחקרה התקיפה. עוד טוענים המשיבים 1 ו-2 כי טענות המבקשת בנוגע לעדים מטעמה נטענו בעלמא, שעה שלא נכתב מי הם אותם עדים, מה תפקידם כיום והיכן הם משרתים; וכי הדבר נדרש במיוחד לנוכח העובדה שמאז התקיפה חלפו למעלה משבע שנים. מעבר לכך נטען כי מקום מושבם של המשיב 6 ושל בא-כוחו הוא תל אביב, וכך גם מקום מושבו של בא-כוח המשיבה 10. כמו כן טוענים המשיבים 1 ו-2 כי פרקליטות מחוז מרכז כבר החלה לטפל בתיק והיא שהגישה בין היתר את כתב ההגנה, וכי העברת התיק לפרקליט אחר היא בזבוז זמן משווע. יוער כי המשיבה 10 מתנגדת גם היא לבקשה ומצטרפת לכל האמור בתגובת המשיבים 1 ו-2. בהחלטתי מיום 27.2.2017 הוריתי על תגובת המשיבים עד ליום 9.3.2017, ואולם פרט למשיבים 1, 2 ו-10 כאמור, המשיבים האחרים לא הגיבו לבקשה.

4.לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובות לה, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות, וזאת בהינתן שהמבקשת לא הראתה כי מירב הזיקות או מאזן הנוחות נוטים באופן מובהק להעברת מקום הדיון (בש"א 7985/16 מגן דוד אדום נ' פלונית , פסקה 4 (06.11.2016)). כפי שצוין לעיל, התקיפה התרחשה בקריית גת, ומתגובת המשיבים 1 ו-2 נראה כי זמן הנסיעה מקריית גת לבאר שבע אינו בהכרח ארוך יותר מאשר ללוד; ומכל מקום ברי כי אין המדובר במרחק משמעותי המצדיק את העברת הדיון. במצב דברים זה, יש ליתן את הבכורה לכלל שלפיו לתובע מוענק היתרון הדיוני בבחירת המקום שבו תתברר התובענה שהו+גשה על ידו (בש"א 886/09 עיריית ירושלים נ' זולברג , פסקה 5 (27.4.2009)). סוף דבר, הבקשה נדחית, והדיון ב-ת"א 18246-12-16 ייוותר בבית המשפט מרכז–לוד.