פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בש"א
1668/22
לפני:
כבוד הרשמת קרן אזולאי
המבקשת:
פלונית
נ ג ד
המשיב:
פלוני
בקשת המבקשת מיום
7.3.2022 להארכת מועד לנקיטת הליך ערעורי; תשובת המשיב מיום 13.3.2022
החלטה
לפניי בקשה להארכת מועד להגשת הליך ערעורי על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו בעמ"ש 42871-06-21, שניתן ביום 4.1.2022. אין מחלוקת בין הצדדים כי מדובר בבקשה שהוגשה בחלוף המועד להגשת ההליך הערעורי.
כידוע, הארכת מועד לנקיטה בהליך ערעורי תינתן רק מ"טעמים מיוחדים" (תקנה 176(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 (להלן: תקנות סדר הדין )). עיינתי בטענות הצדדים, ולא מצאתי כי הבקשה שבכותרת מעלה מיוחד המצדיק את הארכת המועד.
לפי הנטען בבקשה, האיחור בהגשת ההליך נבע מחוסר ידיעה על אודות תקנה 45(ב) לתקנות בית משפט לענייני משפחה (סדרי דין), תשפ"א-2020 (להלן: תקנות בית משפט לענייני משפחה ), שלפיה המועד האחרון להגשת בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט מחוזי בהליך ערעורי על החלטת בית משפט לענייני משפחה הוא 30 יום לאחר המצאתו. הבקשה הנוכחית הוגשה בחלוף המועד האמור. לפי הטענה, המערערת סברה כי עומדת לרשותה תקופה של 60 ימים להגשת בקשת רשות ערעור.
אכן, תקנה 45 לתקנות בתי המשפט לענייני משפחה, בצירוף כניסתן לתוקף של תקנות סדר הדין, הובילה לביטול ההאחדה שהייתה בעבר באשר למועדים להגשת בקשת רשות ערעור לבית משפט זה בהליכים אזרחיים "רגילים" ובהליכים שתחילתם בבית משפט לענייני משפחה. אולם, כבר הובהר לא אחת בפסיקתו של בית משפט זה, כי חלוף הזמן מאז הותקנו תקנות סדר הדין מפחית את מידת ההצדקה להכיר בטעות שנפלה בהבנת הדין החדש משום "טעם מיוחד" (ראו, מבין רבים אחרים, ער"א 3161/21 עמותת ישמח צדיק - קהילת ברסלב בגליל נ' פלוני (12.5.2021); בש"א 641/22 פלוני נ' פלוני (10.2.2022)). בענייננו, בשים לב לחלוף הזמן שעבר מאז הותקנו תקנות סדר הדין האזרחי, לא מצאתי כי עצם הטענה לחוסר תשומת לב באשר לדין החל מהווה טעם מיוחד המצדיק את הארכת המועד.
מעבר לאמור, ובזהירות המתבקשת, לא מצאתי כי סיכויי ההליך הם כאלה המצדיקים היעתרות לבקשה. זאת, הואיל ומדובר בבקשת רשות ערעור ב"גלגול שלישי". הדברים אמורים גם בהתחשב בטענה העיקרית של המבקשת, המכוונת כלפי העובדה שפסק הדין ניתן על יסוד תקנה 148(ב) לתקנות סדר הדין, וללא הנמקה. מלבד העובדה שהפניה לתקנה האמורה בתור נימוק לדחיית ערעור מצויה במסגרת סמכותם של בתי המשפט, הרי שעיון בפסק הדין מעלה כי בית המשפט פירט את נימוקיו, ובעניין אחד אף התערב בפסק הדין של בית המשפט לענייני משפחה. בנסיבות אלה, לא מצאתי להיעתר לבקשה.
המבקשת תישא בהוצאות המשיב בסך של 500 ש"ח.
ניתנה
היום, כ"א באדר ב התשפ"ב (24.3.2022).
קרן אזולאי, שופטת
ר ש מ ת