בש"א 1783/19 יואב אוחנה נ. סייף אלדין

1.

לפניי בקשה לפי סעיף 78 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, להעברת הדיון בתא"מ 59419-10-18 מבית משפט השלום חיפה לבית משפט לבית משפט השלום תל אביב-יפו או אשקלון. מדובר בתביעה שעניינה תאונת דרכים אשר אירעה ביום 11.2.2018.

2.

כמוסבר בבש״א 5948/18 מדינת ישראל נ׳ פלונית (6.9.2018), התובע זכאי לכך שתביעתו תתברר בבית משפט מוסמך שבו הוא בחר להגישה. ראו גם בש"א 5894/18 מנורה מבטחים ביטוח בע"מ נ' להבות שירותים בע"מ , פסקה 7 (19.8.2018). זכות זו תעמוד על כנה והדיון בתביעה לא יועבר לבית משפט אחר, זולת אם הנתבע (או צד שלישי) ישכנענו בנחיצות ההעברה. נטל השכנוע הרובץ על מבקש ההעברה הוא נטל כבד. כדי להרימו, על מבקש לשכנענו כי הקשר שבין בית המשפט שבו בחר התובע להגיש את תביעתו לבין מקום האירוע העומד לדיון ומקום מושבם של בעלי הדין ועדיהם הינו רופף עד כדי מלאכותי. רק במקרה כזה נוכל להשתכנע שהעברת הדיון המבוקשת תקטין במידה משמעותית את מכלול העלויות שבהן נושאים הצדדים, עדיהם ומערכת בתי המשפט.

3.

המבקשים דנן לא הרימו נטל זה. מהבקשה עולה כי מקום מושבו של המבקש 1 הוא באשדוד, וכי מקום התרחשות התאונה ומקום מגורי העדים הפוטנציאליים הוא באזור המרכז. דא עקא, לא מצאתי כי יש בזיקות אלה כדי לבטל זיקות אחרות ולהטות את הכף לטובת העברת מקום הדיון לבית משפט השלום תל אביב-יפו או אשקלון. ראשית, מקום מגוריו של המשיב מצוי במחוז צפון. שנית, טענת המבקשים לגבי מקום מגוריהם של העדים לא הוכחה לפניי, בשעה שבעלי הדין חלוקים לגבי נכונותה. שלישית, מהחלטת השופטת א' הוך-טל מיום 11.2.2019 עולה כי בתיק זה צפוי להתקיים עוד דיון אחד בלבד ובסמוך אליו יינתן פסק הדין. מעבר לזאת, כפי שכתבתי

ב בש"א 5948/18

הנ"ל, זכותו של התובע שתביעתו תתברר בבית משפט מוסמך שבו הוא בחר להגישה "[...] באה לאזן במידת-מה את נטל ההתדיינות ואת עלויות ההתדיינות של התובע הפרטי (הלא מוסדי), אשר ברוב המקרים עולים על אלו של הנתבע". בנסיבות אלה, לא ניתן להגיע למסקנה שמאזן השיקולים תומך במובהק

בהעברת הדיון המבוקשת.

4.

אשר על כן, אני דוחה את הבקשה.