בש"א 1871/15 מייק ואן קול נ. מדינת ישראל

1.

לא קמה כל עילה בדין לכך שאפסול עצמי מלדון בעניינו של המבקש, וכפי שהובהר למבקש בעבר העובדה שהגיש לטענתו תביעה בה עתר לסעד נגדי אינה מקימה עילה כאמור (ראו החלטת כב' הנשיאה מ' נאור בבשג"ץ 3314/15 (14.5.2015)).

על כן הבקשה לפסלות נדחית.

2.

כן לא קמה עילה בדין לביטול החלטתי מיום 10.5.2015.

המבקש מבהיר בבקשתו כי כוונתו היתה כי רק ההחלטה מיום 13.11.2011 הומצאה לידיו ביום 29.12.2014, בשונה מן ההחלטה מיום 3.11.2011. ואולם גם אם בנקודה זו לא הבנתי נכונה את האמור בבקשה המקורית, הרי שאין בכך כדי לסייע למבקש שהרי משמעות הדבר היא שהמועד להגשת ההליך הערעורי על ההחלטה מיום 3.11.2011 חלף לפני כארבע שנים, ולא צוין כל טעם המצדיק מתן ארכה להגשת הליך ערעורי באיחור שכזה. כמו כן, גם בבקשה הנוכחית לא הצביע המבקש על טעם מבורר מדוע ההליך הערעורי על ההחלטה מיום 13.11.2011 לא הוגש בתוך 20 ימים למן מועד ההמצאה הנטען, וכאמור בהחלטתי מיום 10.5.2015 במהלך אותה תקופה ניתן- גם-ניתן היה להגיש במזכירות בית המשפט כל הליך.

לפיכך הבקשה לעיון חוזר נדחית.