בש"א 1871/15 מייק ואן קול נ. מדינת ישראל

בבקשה מיום 15.3.2015 עותר המבקש להארכת מועד להגשת ערעור על החלטות כב' הרשמת ד' כהן-לקח מיום 3.11.2011 ומיום 13.11.2011 בבש"א 8061/11.

לטענת המבקש ההשגה על אותן החלטות, שניתנו כעולה מן האמור לפני למעלה משלוש שנים, מוגשת רק כעת, כיוון שההחלטות נמסרו לו לראשונה במדור קליטה ביום 29.12.2014. טענה זו תמוהה שכן לגבי ההחלטה מיום 3.11.20111 סרוק במערכת ניהול התיקים אישור מסירה מיום 9.11.2011 הנושא את חתימת ידו, והמבקש אף הגיש בקשה לעיון חוזר באותה החלטה, וממילא אינו יכול להישמע כיום בטענה כי זו לא הומצאה לו. גם לגבי ההחלטה מיום 13.11.2011 מצוין במערכת כי היא נשלחה למבקש בדואר ונמסרה לידיו (אך לא סרוק אישור מסירה).

מכל מקום גם לו היה ממש בטענה כי ההחלטות נמסרו למבקש לראשונה ביום 29.12.2014 הבקשה הוגשה רק כחודשיים וחצי לאחר מכן ולא בתוך המועד הקבוע בדין להגשת ערעור על החלטת רשם (עשרים ימים). הנימוק אותו העלה המבקש בעניין (חלופי גברי במדור בלתי מיוצגים במזכירות בית המשפט) אין בו כדי להסביר איחור זה, שהרי גם בתקופת החלופים האמורים ניתן היה להגיש כל הליך, ובשים לב לכך כמו גם למהות ההליך שהגשתו מתבקשת ולכך שסיכוייו נחזים להיות נמוכים, לא הוכח קיומו של "טעם מיוחד" המצדיק היעתרות לבקשה, והיא נדחית אפוא.