בש"א 1935/19 הפניקס חברה לביטוח בע"מ נ. פלוני

1.

לפניי בקשה לפי סעיף 78 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, להעברת הדיון בת"א 71503-01-19 מבית משפט השלום כפר סבא לבית משפט השלום ירושלים, לפני כב' השופטת מ' פורר . מדובר בתביעת נזיקין בגין תאונת דרכים שארעה ביום 21.8.2006.

2.

כמוסבר בבש״א 5948/18 מדינת ישראל נ׳ פלונית (6.9.2018), התובע זכאי לכך שתביעתו תתברר בבית משפט מוסמך שבו הוא בחר להגישה. ראו גם בש"א 5894/18 מנורה מבטחים ביטוח בע"מ נ' להבות שירותים בע"מ , פסקה 7 (19.8.2018). זכות זו תעמוד על כנה והדיון בתביעה לא יועבר לבית משפט אחר, זולת אם הנתבע (או צד שלישי) ישכנענו בנחיצות ההעברה. נטל השכנוע הרובץ על מבקש ההעברה הוא נטל כבד. כדי להרימו, על מבקש לשכנענו כי הקשר שבין בית המשפט שבו בחר התובע להגיש את תביעתו לבין מקום האירוע העומד לדיון ומקום מושבם של בעלי הדין ועדיהם הינו רופף עד כדי מלאכותי. רק במקרה כזה נוכל להשתכנע שהעברת הדיון המבוקשת תקטין במידה משמעותית את מכלול העלויות שבהן נושאים הצדדים, עדיהם ומערכת בתי המשפט.

3.

המבקשת דנן לא הרימה נטל זה. מהבקשה עולה הטענה המרכזית כי הגשת התביעה הנ"ל לבית משפט השלום כפר סבא מהווה ניסיון חסר תום לב מצד המשיב למנוע התדיינות בתיק זה לפני כב' השופטת פורר , אשר דנה בעבר בתביעה דומה לזו הנוכחית (ת"א 25883-01-11) (להלן: התיק הקודם ). המשיב מצידו טוען כי בחירת מקום ההתדיינות נשענת על מבחן מירב הזיקות ומאזן הנוחות, שכן רוב הזיקות בתיק דנא מובילות אל בית משפט השלום במחוז מרכז. זיקות אלה כוללות את מקום התאונה, מקום מגוריו של המשיב ומקום מושבם של המבקשת ובאי כוח הצדדים. מבחינת מאזן הנוחות הכולל, ובשים לב לכך שכל האמור בנוגע למניע המיוחס למשיב בהגשת התביעה מושא הבקשה איננו בגדר מוכח, לקיום הדיון בבית משפט השלום ירושלים אין אפוא יתרון מובהק על פני קיום הדיון בבית משפט השלום כפר סבא. עמדתי זו אף מתחזקת לנוכח העובדה כי בפסק הדין שניתן על ידי כב' השופטת פורר בתיק הקודם ביום 22.11.2018, נקבע כי כל ההליכים וההחלטות שננקטו בתיק זה יחייבו את הצדדים ככל שתוגש התובענה מחדש.

4.

אשר על כן, אני דוחה את הבקשה.