בש"א 1953/17 כלל חברה לביטוח בע"מ נ. יעקב רשף

הכללים לגבי הארכת מועד לנקיטת הליכים ערעוריים ידועים ומוכרים, וחזקה שהם מוכרים גם לבאי כוח המבקשת. אחד הכללים החלים בהקשר זה הוא, שכאשר טעמי האיחור נעוצים בבעל הדין עצמו או בבא כוחו, הנטייה ליתן ארכה תהיה מצומצמת יחסית. יש לתמוה איפוא על כך שנכון ליום הגשת בקשת הארכה - ימים ספורים בלבד לפני תום פרק הזמן הקבוע בדין להגשת בקשת רשות הערעור - המבקשת עדיין לא החליטה האם ברצונה להגיש את בקשת רשות הערעור, וממילא יש להניח כי טרם החלה להכינה.

ודוק: טענת המבקשת כי מדובר בהחלטה "בעלת השלכות מקיפות" אינה מהווה כשלעצמה עילה למתן ארכה, בוודאי לא ארכה בת 45 ימים נוספים מעבר ל-30 הימים הקבועים בדין (ולא למותר לציין כי המועד להגשת ערעור בזכות על פסקי דין, לרבות פסקי דין ארוכים ומורכבים, הוא 45 ימים בלבד). זאת ועוד, גם אם אניח כי העובדה שאחת מבאי כוח המבקשת ילדה כשבועיים ימים לאחר מתן ההחלטה היקשתה במידת מה על קידום הטיפול בעניין, אין מדובר במאורע בלתי צפוי שלא ניתן היה להיערך אליו, מה גם שהמבקשת מיוצגת על ידי מספר עורכי דין שונים מטעם משרד עורכי דין גדול. אף לא למותר לציין כי ההליך בבית המשפט המחוזי ממשיך להתנהל (כעולה מהסיפא של ההחלטה), וגם בכך יש משום שיקול שלא ליתן ארכה ממושכת כפי שביקשה המבקשת. אוסיף, כי בקשת הארכה לא לוותה בתצהיר לתמיכה בטענות העובדתיות הכלולות בה.

חרף האמור, האיזון הראוי בנסיבות העניין הוא מתן ארכה קצובה

להגשת בקשת רשות הערעור, תוך חיוב המבקשת בהוצאות בגין הגשת בקשת הארכה. כך, בעיקר נוכח העובדה שבקשת הארכה הוגשה בתוך המועד להגשת ההליך, נתון אשר יש בו משום שיקול ממשי לתמיכה בבקשה (השוו, רע"א 3776/16 גנים נ' רחל (15.8.2016)), בצירוף הנתון שעניינו הלידה של אחת מבאי כוח המבקשת, כאמור לעיל (ויודגש כי המשיב לא חלק על נכונותו העובדתית של נתון זה).

המבקשת תהא רשאית איפוא להגיש את בקשת רשות הערעור עד ליום 26.3.2017. דבר הארכה יצוין בפתח הבקשה, ככל שתוגש, והחלטתי זו תצורף כנספח. המבקשת תישא בשכר טרחת עורך דין בסך 4,000 ש"ח לטובת המשיב בגין הליך זה.

המזכירות תמציא החלטה זו לידי המבקשת ללא דיחוי באמצעות הפקסימיליה.