פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בש"א
1975/13
לפני:
כבוד השופט ס' ג'ובראן
המערער:
אבי פלד
נ ג ד
המשיבים:
1. פרידה ראובני
2. נחמן ראובני
ערעור על החלטתו של כבוד רשם בית
המשפט ג' שני מיום 26.2.13 ברע"א 289/13
פסק-דין
לפניי ערעור על החלטתו של כבוד הרשם ג' שני
(רע"א 289/13-ב') מיום 26.2.2013 שבה דחה את בקשת המערער לעיון חוזר בהחלטה מיום 4.2.2013 שבה נדחתה באופן חלקי בקשה שהגיש המערער לקבלת פטור מלא מאגרה ומעירבון.
בחודש ינואר 2013 הגיש המערער לבית המשפט בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בתל אביב יפו (כבוד השופט ח' טובי ) שניתנה בעניינו. לצד בקשה זו הגיש המערער בקשה לפוטרו מלשלם את האגרה ולהפקיד את העירבון הנדרשים ובהחלטתו מיום 4.2.2013 דחה הרשם את הבקשה באופן חלקי. הרשם קבע, בין היתר, כי הגם שניתן להניח כי מצבו הכלכלי של המערער אינו שפיר, הבקשה אינה מבססת דיה את כלל הנתונים הנוגעים לעניין זה. הרשם הוסיף כי הבקשה לוקה בהיעדר התייחסות לשאלת יכולתו של המערער להסתייע בסביבתו הקרובה כדי לגייס את סכום העירבון. על כן, ולאחר שעיין הרשם בטענות לגופו של ההליך העיקרי, מצא לנכון לחייב את המערער לשלם אגרה בסך של 250 ש"ח ולהפקיד עירבון בסך של 3,000 ש"ח. המערער לא השלים עם החלטה זו ועתר לעיון חוזר בה ובהחלטתו מיום 26.2.2013 דחה הרשם את הבקשה בקובעו כי לא חל שינוי נסיבות מהותי שיצדיק לעיין בה מחדש.
מכאן הערעור שלפניי המופנה כלפי החיוב בעירבון. המערער, בן 82 שנים, מציין בערעור כי מצבו הכלכלי אינו טוב ואף על פי כן הוא שילם את האגרה שנקבעה. כמו כן הוא מציין כי סיכויי בקשת רשות הערעור להתקבל גבוהים.
דין הערעור להידחות. בערעור שלפניי לא נטען וממילא לא הוכח כי חלו נסיבות חדשות שישנו את מצב הדברים באופן שיגרום לרשם לשנות מהחלטתו הקודמת. זאת ועוד; דומה כי במוקד טענות המערער עומדת החלטת הרשם מיום 4.2.2013. אלא, שהמועד להגשת ערעור על החלטה זו חלף ובנסיבות העניין לא ניתן להאריך את המועד לערער עליה, באמצעות ערעור על ההחלטה בבקשה לעיון מחדש (ראו בש"א 4613/12 פלונית נ' בנק הפועלים בע"מ
(20.6.2012)). למעלה מן הצורך, לו הייתה ניצבת ההחלטה מיום 4.2.2013 למבחן, לא הייתי מוצא להיעתר לערעור עליה שכן דומה כי העירבון המתון שנקבע בה מהווה ביטוי הולם לאיזון בין השיקולים המונחים על הכף. בהקשר זה אוסיף כי תנאי בלעדיו-אין לקבלת פטור מעירבון בהליך ערעורי הוא הוכחת חוסר יכולת כלכלית לעמוד בחיוב זה. במסגרת זאת על מבקש הפטור להוכיח בין היתר כי אין באפשרותו להסתייע בסביבתו הקרובה לשם גיוס סכום העירבון (ראו בש"א 6411/11 שני נ' עו"ד חבר, נאמן על נכסי החייב (3.10.2011)). ואולם במקרה דנן המערער לא עמד בהוכחתו של תנאי זה. נוכח האמור ובשים לב לשיקול הדעת הרחב המוקנה לרשם בעניין חיוב בעל דין בהפקדת עירבון (ראו למשל בש"א 2133/12 שרייבר נ' מנהל מע"מ ירושלים (15.03.2012)) הרי שגם החלטה זו אינה מגלה עילה להתערבותה של ערכאת הערעור.
סיכומם של דברים, הערעור נדחה. אני מורה למערער בזאת להפקיד את העירבון בסכום שנקבע בהחלטתו של הרשם בתוך 21 ימים מיום המצאת פסק דין זה לידיו. בהיעדר הפקדה, יירשם ההליך לדחייה, לפי העניין, ללא כל הודעה נוספת.
אין צו להוצאות.
ניתן היום
ח' באייר התשע"ג (18.4.2013)
ש ו פ ט