בש"א 4613/12 פלוני נ. בנק הפועלים בע"מ

לפניי ערעור על החלטת כבוד הרשם ג' שני (רע"א 3681/12-א') מיום 23.5.2012.

בד בבד עם הגשת הערעור, הגישה המערערת בקשה לרשם לעיון מחדש בהחלטתו, וזאת, נוכח טענתה לשינוי נסיבות. ברקע להגשת שני ההליכים במקביל עומד רצונה למנוע מצב בו תדחה הבקשה לעיון מחדש, וכן יעבור המועד להגשת ערעור על החלטת הרשם.

השאלה של השפעת בקשה לעיון מחדש בהחלטת רשם על המועדים הקבועים לערעור על החלטה זו טרם זכתה למענה ברור בפסיקה. מחד, השיקול של סופיות הדיון מחייב כי מניין הימים להגשת ערעור יתחיל במועד קבלת ההחלטה המקורית, ובעל דין לא יוכל לאפס את מניין הימים על ידי הגשת בקשות לעיון מחדש. מאידך, היעילות הדיונית מובילה למסקנה כי ראוי להימנע מכפילות, במסגרתה הן הערכאה הדיונית הן ערכאת הערעור דנות באותו הליך עצמו.

האיזון הראוי, בהקשר זה, הוא על ידי בחינת טיבה של בקשה לעיון מחדש. הבקשה לעיון מחדש מורכבת, למעשה, משני שלבים. ראשית, קובע הרשם האם הוצגו נסיבות לכאוריות המצדיקות את העיון מחדש בתיק. משמע, בשלב זה גדר ההחלטה הוא רק באשר לעצם קבלת הבקשה לערוך דיון נוסף בסוגיה. באם נקבע שיש לקיים דיון מחדש, נדרש הרשם להכריע לגופם של דברים, האם יש בשינוי הנסיבות הצדקה לשינוי החלטה הקודמת.

ברי, כי במקרים בהם נתקבלה הבקשה לעיון מחדש, והתקיים דיון לגופו של עניין בהחלטה המקורית נוכח הנסיבות החדשות, יתחיל מניין הימים להגשת ערעור על החלטת הרשם מיום קבלת ההחלטה המאוחרת בזמן. זאת, אף אם ההחלטה המקורית נותרה בסופו של יום על כנה. יצוין בהקשר זה כי נוכח טיבן של החלטות בבקשות לעיון מחדש, הנשענות על קביעות קודמות שנקבעו במסגרת ההחלטה המקורית, ניתן יהיה לטעון לעניין שתי ההחלטות גם יחד במסגרת הערעור על ההחלטה בבקשה לעיון מחדש.

בשונה, כאשר נקבע שכלל לא הוכח שינוי נסיבות המצדיק את בחינתה המחודשת של ההחלטה המקורית, לא יהיה במתן ההחלטה בבקשה לעיון מחדש כדי לאפס את מניין הימים להגשת ערעור על החלטת הרשם.

במסגרת זאת, אף שניתוח אופיין של בקשות עיון מחדש מאפשר להכריע בשאלת מועד תחילת מניין הימים להגשת ערעור, הרי שעדיין נוצרים מצבי ביניים המעוררים קושי. סוג אחד של מצבים אלו נוצר כאשר חל שינוי נסיבות בפרק הזמן הקצר במסגרתו ניתן לערער על החלטתו המקורית של הרשם. במצבים אלו, שלוש אפשרויות עומדות לבעל הדין – להגיש ערעור על החלטת הרשם, להגיש בקשה לעיון מחדש או להגיש את שני ההליכים כאחד. לדידי, יש לשאוף ככל הניתן להאחדה של הדין בשלושת מצבים אלו. משכך, באם הוגש ערעור, והתרשם השופט כי חל שינוי נסיבות המצדיק עיון מחדש בהחלטה, ישיב את ההחלטה לעיונו של הרשם, ולחילופין, ישתמש בסמכותו לצרף ראיות בשלב הערעור ויכריע בהליך על בסיס המסכת העובדתית המתוקנת. באם הוגשה בקשה לעיון מחדש בלבד, יהיה בעובדה שבקשה זו הוגשה במהלך התקופה להגשת ערעור על החלטת הרשם משום משקל של ממש לקיומו של "טעם מיוחד", המצדיק הארכת מועד להגשת ערעור על החלטת הרשם. לבסוף, באם הוגשו שני ההליכים במקביל, וראה בית המשפט כי חל שינוי נסיבות המצדיק עיון מחדש, ידחה בית המשפט את הערעור, תוך שכלל טענות המערער ישמרו לו למועד הערעור על ההחלטה במסגרת העיון מחדש (וכאמור, במסגרת החלטה זו יוכל בעל הדין אף לטעון בנוגע להחלטה המקורית של הרשם).

במקרה שלפניי, מצא הרשם כי בקשת המערערת אינה חסרת יסוד על פניה, והורה למשיב להגיש תגובתו לבקשה, וזו הוגשה ביום 15.6.2012. בכך, קיבל הרשם למעשה את הבקשה לעיין מחדש בהחלטתו. אף לדידי, הבקשה לעיון מחדש אינה חסרת בסיס על פניה. משכך, מצאתי לנכון לדחות את הערעור. התיק יובא בפני הרשם למתן החלטתו בבקשה לעיון מחדש. לאחר קבלת החלטה בבקשה לעיון תוכל המערערת, באם תרצה בכך, להגיש עליה ערעור (אשר, כאמור, יוכל לכלול אף את טענות המערערת ביחס להחלטה המקורית, ככל שאלו יוותרו רלבנטיות), כאשר מניין הימים להגשת הערעור יתחיל ביום המצאת ההחלטה לידיה.

סוף דבר, הערעור נדחה.