בש"א 1983/19 עיריית רמת גן נ. ראובן וינברג

1.

לפניי בקשה לפי סעיף 78 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, להעברת הדיון בת"ת 29552-12-18 מבית משפט השלום צפת לבית משפט השלום תל אביב-יפו. מדובר בתביעה שעניינה התנגדות להליך הוצל"פ הקשור לחובות ארנונה.

2.

כמוסבר בבש״א 5948/18 מדינת ישראל נ׳ פלונית (6.9.2018), התובע זכאי לכך שתביעתו תתברר בבית משפט מוסמך שבו הוא בחר להגישה. ראו גם בש"א 5894/18 מנורה מבטחים ביטוח בע"מ נ' להבות שירותים בע"מ , פסקה 7 (19.8.2018). זכות זו תעמוד על כנה והדיון בתביעה לא יועבר לבית משפט אחר, זולת אם הנתבע (או צד שלישי) ישכנענו בנחיצות ההעברה. נטל השכנוע הרובץ על מבקש ההעברה הוא נטל כבד. כדי להרימו, על מבקש לשכנענו כי הקשר שבין בית המשפט שבו בחר התובע להגיש את תביעתו לבין מקום האירוע העומד לדיון ומקום מושבם של בעלי הדין ועדיהם הינו רופף עד כדי מלאכותי. רק במקרה כזה נוכל להשתכנע שהעברת הדיון המבוקשת תקטין במידה משמעותית את מכלול העלויות שבהן נושאים הצדדים, עדיהם ומערכת בתי המשפט.

3.

המבקשת דנן לא הרימה נטל זה. מהבקשה אמנם עולה כי מקום הנכס ממנו צמחו החובות מושא התביעה, וכן מקום מושבם של המבקשת ובא-כוחה, מצויים כולם בתל אביב. דא עקא, מתגובת המשיב לבקשה מיום 2.4.2019 עולה כי להלה אילוצים משל עצמו, אשר כוללים מצב רפואי מורכב. מבחינת מאזן הנוחות הכולל, לקיום הדיון בבית משפט השלום תל אביב-יפו אין אפוא יתרון מובהק על פני קיום הדיון בבית משפט השלום צפת.

4.

אשר על כן, אני דוחה את הבקשה.