בש"א 2029/98 נאור ירמי נ. אורדן בע"מ

1.ביום 10.8.97 רכש המבקש רכב, לכאורה מהמשיב 6. לטענת המבקש, היו בידי אותו אדם ממנו רכש את הרכב תעודת זהות הנושאת תמונה, וכן רשיון רכב תקף המשקף נכונה את פרטי הרכב הנרכש. המשיב 6 העביר לכאורה על שם המבקש את רישום הבעלות ברכב. זמן מה לאחר הרכישה, ביום 7.9.97, נתפס הרכב על ידי משטרת ראשון לציון, בחשד כי הוא גנוב. המשיבה 2 הגישה לבית משפט השלום ברמלה בקשה לפי סעיף 34 לפקודת סדר הדין הפלילי(מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], תשכ"ט1969-, בטענה שביטחה את המשיב 3, שטען בפניה כי הרכב נגנב ממנו. המבקש הגיש במסגרת אותו הליך בקשה לבית המשפט ברמלה, לתת לו חזקה ברכב. ביום 19.11.97 החליט בית המשפט להחזיר את הרכב למשמורת המבקש. כמו כן, קבע בית המשפט, כי ראוי לברר את הענין על דרך "תביעה", ולכן הורה למבקש להגיש תוך 30 יום מיום מתן ההחלטה בקשה לבית משפט מוסמך להכריע בענין הבעלות ברכב.

2.ביום 24.11.97 פנתה המשיבה 1 לבית משפט השלום בתל אביב-יפו בהמרצת פתיחה. בבקשה ליתן פסק דין הצהרתי, לפיו המשיבה 1 היא הבעלים החוקי של רכב אחר מאותו סוג, הנושא את אותו מספר רישוי כמו הרכב שרכש המבקש. המשיבים בהמרצה זו היו המשיבים 4-5 בלבד.

3.ביום 17.12.97, הגיש המבקש תביעה לבית משפט השלום ברחובות, אותה הפנה כלפי המשיבים 1-6 בבקשה זו. בקשתו העיקרית של המבקש היתה כי בית המשפט יקבע למי שייכות הזכויות בגוף הרכב ובמספר הרישוי שלו.

4.ביום 22.3.98 הורה בית משפט השלום בתל אביב לצרף את המבקש ואת המשיב 6 כצדדים לדיון, לאחר שהמבקש פנה לבית המשפט מיוזמתו, ועל אף התנגדותה של המשיבה 1.

5.כעת פונה המבקש לבית משפט זה בבקשה, כי יקבע שהפורום המתאים לדיון בכל התובענות הקשורות לרכב במאוחד הוא בית משפט השלום ברחובות. בינתיים, ביום 27.3.98, נגנב רכבו של המבקש.

6.המשיבים 4,5 אינם מתנגדים לבקשה. בתגובתם, שלא נתמכה בתצהיר, טוענים המשיבים 1-3, כי בשני בתי המשפט מתנהלים הליכים לגבי שני כלי רכב שונים, שאין מקום לאחדם. נטען, כי בהליך המתקיים בבית משפט השלום בתל אביב מתבררת המחלוקת הנוגעת לזכות הבעלות במספר הרישוי, ולעומת זאת בבית משפט השלום ברחובות מתבררת המחלוקת למי זכויות הבעלות ברכב שהמבקש טוען לבעלות בו. עוד נטען, כי משעה שנגנב רכבו של המבקש, ובהנחה כי לא יימצא, פסקה שאלת הבעלות במספר הרישוי להיות רלבנטית, והסוגיה שנותרה להכרעה היא שאלת הבעלות ברכב עצמו, ביחס לחבות חברת הביטוח לתשלום תגמולי הביטוח. המשיבה 1 גורסת, כי אין לה כל עניין או אינטרס בהליך המתנהל ברחובות, זולת ההכרעה בשאלת הבעלות במספר הרישוי ברכב, "שגם הוא אינו מעלה ואיננו מוריד מבחינתה", היות שהיא מוכנה לקבל כל מספר רישוי שייקבע על ידי בית המשפט. כיוון שמדובר בשני עניינים שונים - טוענים המשיבים 1-3 כי אין מקום לאחד את הדיון. לחלופין, נטען כי המקום הראוי לאיחוד הדיון הוא בית משפט השלום בתל אביב, וכי הסיבה לבקשת המבקש היא רצונו לשחוק ולהאריך את ההליך המתקיים בתל אביב על ידי צירופו להליך הממושך המתקיים ברחובות. עוד נטען, כי מאזן הצדק, אי הנוחות והנזק שינבע מהאיחוד נוטה במובהק לזכות המשיבה 1, שהיא סוחרת רכב שרכשה את הרכב במהלך עסקיה על מנת למכרו הלאה. ההליכים הנדונים מונעים ממנה לסחור ברכב ולמכרו, ומסבים לה נזקים והפסדים כבדים לצד הוצאות נכבדות. טענות נוספות נוגעות לפגיעה בזכות הקניין של המשיבה 1, ולשיהוי מצד המבקש בהגשת הבקשה לאיחוד.

7.בתשובת המבקש על תגובת המשיבים 1-3 נטען, כי מטרתם האמיתית של ההליכים בהמרצת הפתיחה שמנהלת המשיבה 1, היא להגדיר את המכונית שרכש המבקש כגנובה מוקדם ככל האפשר, ועד כמה שניתן מבלי להתבקש להוכיח זאת בדרך המקובלת בחוק. לכן, למרות שמספר הרישוי שהמשיבה 1 טוענת לבעלות עליו רשום על שמו של המבקש, לא עשתה המשיבה 1 את המבקש צד להליכים בהמרצת הפתיחה, וכך גם לגבי המשיב 6 - שלכאורה העביר את אותה המכונית או את אותו מספר רישוי - למבקש ולמשיבה 1. המבקש טוען עוד, כי הדיון בהמרצת הפתיחה טרם החל לגופו, וכן, כי שאלת הבעלות במספר הרישוי היא שאלה מרכזית בהליך המתנהל בבית משפט השלום ברחובות, ולכן הגישה גם המשיבה 1 כתב הגנה בנושא זה.

8.ביום 7.6.98 הגיש המבקש "תוספת דחופה לתשובת המבקש על תגובת המשיבים 1-3 בכל מה שנוגע לעובדות חדשות וחשובות שנתגלו בימים אלה בהמשך חקירת המשטרה (שטרם נסתיימה) וב"עבודת שטח" שבוצעה מטעם המבקש". בתגובה זו נטען, כי מבדיקה עולה כי המשיבה 1 אינה עוסקת בסחר בכלי רכב ובמכירתם, אלא בתיקון כלי רכב בלבד. הדבר מבהיר כי טיעונה של המשיבה 1 בבית משפט השלום בתל אביב לפיו אם לא יוכרע ענין מספר הרישוי בהמרצת הפתיחה במהירות היא תיפגע עסקית אינו נכון.

9.לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובות לה, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להתקבל. אכן, הסוגיות המתעוררות בשני התיקים כרוכות זו בזו, והכרעות סותרות בהן עלולה לגרום לקשיםם מעשיים. היות שהדיון בבית משפט השלום בתל אביב כבר החל, אני מורה, בהתאם לסמכותי על פי תקנה 7 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד1984-, על העברת הדיון בתיק א' 5220/97 הנדון בבית משפט השלום ברחובות לבית משפט השלום בתל אביב, ואיחודו עם ה"פ 176552/97.