בש"א 8990/99 פרוטוקול שרותי משרד 1993 בע"מ נ. טולצ'ינסקישטרן ושות' עורכי

בקשה לאיחוד דיון בהתאם לסמכות הנתונה לי בתקנה 7 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד1984- של ת.א. 24230/99 בבית משפט השלום בירושלים עם ת.א. 97645/99 בבית משפט השלום בתל-אביב-יפו, כך ששניהם ידונו במאוחד בבית משפט השלום בתל-אביב.

1.ביום 27.10.99 הגישה המבקשת תביעה בבית משפט השלום בתל-אביב-יפו נגד המשיבה בגין אי תשלום שכר עבור עבודות תרגום שביצעה עבור המשיבה. ביום 8.12.99 הגישה המשיבה כתב תביעה נגד המבקשת בבית משפט השלום בירושלים, שעניינה אותה עבודת תרגום. בכתב תביעתה תבעה המשיבה את הנזקים שנגרמו לה בשל כך שהמבקשת העבירה את מסמכי התרגום ללא הרשאה לאדם, שהתברר כי היה בעל נגיעה ישירה לעסקה נשוא החומר שנמסר לתרגום.

2.הצדדים אינם חלוקים על כך כי יש מקום לאחד את התובענות, בשל העובדה כי שתיהן עוסקות במסכת עובדתית אחת. השאלה המתעוררת בבקשה לפני היא היכן יש לאחד את הדיון, האם בירושלים או בתל-אביב? בהקשר זה יצוין, כי המשיבה טענה בכתב הגנתה להעדר סמכות מקומית בתביעה בבית המשפט בתל-אביב-יפו. טענה זו נדחתה ביום 30.12.99 על ידי כבוד השופט דותן.

3.המבקשת טוענת כי יש לאחד את הדיון בתל-אביב. לטענתה, הגם שלתובענות יש זיקה לירושלים, מאזן הנוחות נוטה לקיום הדיון בתל-אביב. הן למבקשת והן למשיבה סניפים בתל-אביב, המבקשת מיוצגת על ידי בא כוחה אשר עובד בתל-אביב, חלק מן העדים מצויים בתל-אביב: המתרגם, הלקוח עבורו נעשתה עבודת התרגום, ופרקליטה במחוז תל-אביב אליה נשלחו בטעות מסמכי התרגום. עוד טענה המבקשת כי גם יעילות הדיון תומכת באיחוד הדיון בתל אביב: בתל-אביב כבר הוגש כתב הגנה וכתב תשובה, נקבע שופט, נקבע מועד לקדם משפט וניתנו החלטות מקדמיות. לעומת זאת, בירושלים לא הוגש עדיין כתב הגנה ולא נקבע מי השופט שישב בדין. עוד טוענת המבקשת כי גם התנהגותה של המשיבה מטה ביתר שאת את הכף לעבר קיום הדיון בתל-אביב, שכן על אף שהתביעה הראשונה הוגשה בתל-אביב, בחרה המשיבה להגיש את תביעתה בירושלים דווקא, וזאת במקום לבחור בדרך המלך, שהינה הגשת כתב הגנה ובקשה להעברת מקום הדיון מטעמי העדר סמכות מקומית.

4.המשיבה טוענת כי יש לאחד את הדיון בירושלים. לטענתה כל הזיקות קשורות לירושלים: הן למבקשת והן למשיבה סניפים בירושלים, משרד המשיבה עימו התקשרה המבקשת מצוי בירושלים, מקום יצירת ההתחייבות היה ירושלים, המקום שנועד לקיום ההתחייבות היה ירושלים, ההסכם הועבר באמצעות מכשירי פקסימיליה בירושלים. כמו כן מציינת המשיבה כי העומס בבית המשפט בתל-אביב גדול מזה אשר בירושלים ואף שיקול זה תומך באיחוד הדיון בירושלים.

5.לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובה לה, הגעתי למסקנה כי יש לקבל את הבקשה כך ששתי התובענות יאוחדו בבית משפט השלום בתל-אביב-יפו. אכן במקרה דנן, יש זיקות הקושרות את התובענות הן לתל-אביב והן לירושלים. אולם נראה לי, כי בנסיבות המקרה שבפני, בהן התביעה הראשונה הוגשה בתל-אביב-יפו וכבר התקיימו בה הליכים מקדמיים, בעוד שהתובענה בירושלים הוגשה מאוחר יותר וטרם נקבע בה אף שופט שישב לדין, יעילות הדיון נוטה לכך שהדיון יתקיים בתל -אביב דווקא (ראו ב"ש 875/85 הרלינגר נ' קניגסווין (לא פורסם), בש"א 2029/98 נאור ירמי נ' אורדן בע"מ (לא פורסם)).

הבקשה מתקבלת איפוא. המשיבה תשא בהוצאות המבקשת בסך 2,500 ש"ח.