פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בירושלים
בש"א
2084/12 - א'
לפני:
כבוד הרשם גיא שני
המבקש:
שלומי אוחיון
נ ג ד
המשיבים:
1. קיבוץ להבות הבשן
2. עיריית קרית שמונה
בקשה להארכת מועד להגשת בקשה לדיון נוסף
החלטה
לפניי בקשה להארכת מועד להגשת בקשה לדיון נוסף בעניין פסק-הדין של בית המשפט העליון בע"א 7397/10.
פסק-הדין ניתן ביום 27.2.2012. לפי תקנה 4 לתקנות סדר הדין בדיון נוסף, התשמ"ד-1984, המועד להגשת בקשה לדיון נוסף על פסק-דין של בית המשפט העליון הוא תוך 15 ימים מיום מתן פסק-הדין (ולא מיום המצאתו). כלומר, בענייננו המועד האחרון להגשת ההליך הוא 13.3.2012. הבקשה להארכת מועד הוגשה ביום 12.3.2012, כלומר בתוך המועד הקבוע בדין. נטען בבקשה כי למבקש נודע על פסק-הדין רק ביום 7.3.2012.
לבית המשפט אכן מסורה הסמכות להורות על הארכת המועד, אך לאור מאפייניו המיוחדים של הליך הדיון הנוסף – אשר פותח פתח לליבון נוסף של סוגיה שהוכרעה בפסק-דין של בית המשפט העליון – נקבע כי הדרישה לקיומו של "טעם מיוחד" להארכת מועד תיושם באופן דווקני ונוקשה (ראו למשל בש"א 6180/09 פלונית נ' פלוני (לא פורסם, 13.9.2009)). כאשר עסקינן בבקשה להארכת מועד להגשת בקשה לדיון נוסף, השיקול שעניינו סיכויי ההליך עשוי לקבל משקל רב יחסית, זאת במקום שבו ברור על פני הדברים כי פסק-הדין של בית המשפט העליון אינו מתקרב אפילו ל"סביבת" התנאים למתן דיון נוסף כפי שהם קבועים בסעיף 30(ב) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984.
בענייננו, עיון בפסק-הדין של בית המשפט העליון, שבו נדחו הערעור והערעור שכנגד, אינו מגלה ולוּ רמז להלכה חדשה, לא כל שכן הלכה מסוג ההלכות שעשויות להצדיק קיום דיון נוסף. נראה כי המבקש חפץ להתייחס בבקשה לדיון נוסף ל"מס' סוגיות חשובות אשר לא הוכרעו" (סעיף 7 לבקשה שלפניי), אולם כידוע הליך הדיון הנוסף לא נועד לליבון סוגיות שלא הוכרעו בפסק-הדין, אלא כדי ללבן הלכות חשובות שנפסקו בפסק-הדין.
אשר על כן, אין מקום למתן ארכה להגשת הליך של בקשה לדיון נוסף, תוך חריגה מהכלל שלפיו המועד להגשת בקשה לדיון נוסף נמנה ממועד מתן פסק-הדין ולא ממועד המצאתו. הבקשה נדחית. משלא נתבקשה תגובה – אין צו להוצאות.
החלטה זו תומצא לצדדים ללא דיחוי, באמצעות הפקסימיליה.
ניתנה היום, י"ט באדר
תשע"ב (13.3.2012).
גיא שני
ר ש ם