בש"א 2177/18 מייק ואן קול נ. מדינת ישראל - המשרד לבטחון פנים

נשיא בתי משפט השלום במחוז תל אביב, השופט א' דורון , הודיעני כי התובע בהליך שבכותרת, שנפתח בבית המשפט לתביעות קטנות בהרצליה, הגיש זה מכבר תובענות שונות נגד גורמים שיפוטיים בבתי משפט השלום במחוז תל אביב. בנסיבות אלו, הוריתי לצדדים למסור את התייחסותם אם יש לדעתם מקום להעביר את הדיון בהליך לבית משפט במחוז שיפוט אחר ואולם, לא נמסרה כל עמדה מטעמם.

בנסיבות העניין, ובשים לב לכך שהצדדים לא מסרו את התייחסותם כאמור, לא ראיתי להורות על העברת מקום הדיון בהליך. הסיבה שבעטיה ניתן היה להניח כי יש מקום להעברת הדיון היא העובדה שהתובע בהליך שבכותרת הגיש בעבר תובענות שונות נגד גורמים שיפוטיים במחוז תל אביב. עם זאת, על יסוד המידע שהובא לידיעתי איני סבורה כי יש בכך כדי להקים עילת פסלות כללית כלפי כל שופטי בית המשפט לתביעות קטנות בהרצליה. בהקשר זה כבר נפסק כי אין במסלול העברת מקום הדיון לפי סעיף 78 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 כדי להחליף הליכי פסלות, מקום בו מתגבשת עילת פסילה ( בש"א 4722/10 רשת תורה ומלאכה על שם ד.צ פנקס נ' ראש עיריית בני ברק , פסקה 4 (10.8.2010) ; בש"פ 5562/03 מדינת ישראל נ' גלאט-ברקוביץ (3.7.2003)) . זאת מבלי לקבוע מסמרות באשר לקיומה של עילה לפסילת מי משופטי בית המשפט שבו נפתח ההליך במקרה דנן.

הדיון בהליך יוותר בבית המשפט שבו נפתח.