בש"א 22/16 פלוני נ. כלל, חברה לביטוח בע"מ

בפניי בקשה לעיון חוזר בהחלטה מיום 21.1.2016, בה נדחתה בקשה שהגיש המבקש למתן ארכה להגשת בקשת רשות ערעור על פסק דין של בית המשפט המחוזי בחיפה מיום 1.11.2015.

לאחר שעיינתי בנימוקי הבקשה איני מוצאת להיעתר לה.

ראשית, המבקש אינו טוען כי חל שינוי נסיבות מהותי מאז מתן ההחלטה או כי נפלה בהחלטה "טעות טכנית ברורה", ומשכך לא קמה עילה לעיון חוזר בהחלטה (ראו בש"א 2127/15

פלוני נ' מחלקה לשירותים חברתיים בת ים (8.6.2015)).

שנית, ובבחינת למעלה מן הנדרש, סבורני כי גם הבקשה הנוכחית אינה מגלה "טעם מיוחד" המצדיק מתן ארכה. זאת שכן לא הוכח כי במועד הרלבנטי מצבו הרפואי של המבקש היה כזה שלא אפשר לו לברר עם בא-כוחו דאז את משמעות פסק הדין ואת אופן ההשגה עליו. כמו כן המבקש ציין כי לא ידע שבאפשרותו להגיש בקשת ארכה, אולם לא ציין האם נעשה על ידו נסיון כלשהו לברר מהו פרק הזמן הנתון לו להגשת הליך ערעורי. יוזכר בהקשר זה כי המבקש היה מיוצג בערכאה קמא וגם בקשתו הנוכחית הוגשה בידי עורך דין, ועוד יוזכר כי חלופי ייצוג, כשלעצמם, אינם מקימים "טעם מיוחד" המצדיק מתן ארכה. בנסיבות אלו ונוכח האיחור שאינו זניח בפנייתו של המבקש לבית משפט זה, אין מקום להיעתר לבקשתו. לבסוף אעיר כי הבקשה הנוכחית לעיון חוזר הוגשה למעלה מחצי שנה מיום מתן ההחלטה בבקשה להארכת מועד. המבקש ציין אמנם כי ההחלטה טרם הומצאה לידיו, אך לא ציין מתי נודע לו עליה (על פי תוכן הבקשה ההחלטה מצויה בידיו), כך שלא מן הנמנע כי גם בשלב זה השתהה המבקש בפנייתו.

מטעמים אלו הבקשה נדחית.

למען הסדר הטוב ונוכח טענת המבקש לפיה ההחלטה מיום 21.1.2016 טרם הומצאה לידיו, תמציא המזכירות לבא-כוח המבקש את ההחלטה מיום 21.1.2016 ואת החלטתי זו באמצעות הפקסימיליה.