בש"א 2344/19 יוסף אלמוג נ. אינאס עיבדיה

1.

לפניי בקשה לפי סעיף 78 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, להעברת הדיון בת"ט 28762-02-19 מבית משפט השלום אילת לבית משפט השלום תל אביב-יפו. מדובר בתביעה שעניינה התנגדות לביצוע שטר שלפי הנטען קשור להסכם השכירות שנחתם בין הצדדים.

2.

כמוסבר בבש״א 5948/18 מדינת ישראל נ׳ פלונית (6.9.2018), התובע זכאי לכך שתביעתו תתברר בבית משפט מוסמך שבו הוא בחר להגישה. ראו גם בש"א 5894/18 מנורה מבטחים ביטוח בע"מ נ' להבות שירותים בע"מ , פסקה 7 (19.8.2018). זכות זו תעמוד על כנה והדיון בתביעה לא יועבר לבית משפט אחר, זולת אם הנתבע (או צד שלישי) ישכנענו בנחיצות ההעברה. נטל השכנוע הרובץ על מבקש ההעברה הוא נטל כבד. כדי להרימו, על מבקש לשכנענו כי הקשר שבין בית המשפט שבו בחר התובע להגיש את תביעתו לבין מקום האירוע העומד לדיון ומקום מושבם של בעלי הדין ועדיהם הינו רופף עד כדי מלאכותי. רק במקרה כזה נוכל להשתכנע שהעברת הדיון המבוקשת תקטין במידה משמעותית את מכלול העלויות שבהן נושאים הצדדים, עדיהם ומערכת בתי המשפט.

3.

המבקש דנן לא הרים נטל זה. לדבריו, הוא מתגורר ביהוד ויהיה לו קשה להגיע לבית משפט השלום באילת, המרוחק ממקום מגוריו, בשל מצבו הרפואי הקשה. לכך, לטענתו, מצטרפת העובדה כי בהסכם השכירות הנ"ל שולבה תניית שיפוט המקנה לבתי משפט במחוז תל אביב סמכות בלעדית לדון בסכסוכים הקשורים להסכם . דא עקא, המשיבה בתגובתה לבקשה מיום 29.4.2019 מצביעה על אילוצים משל עצמה וטוענת כי לתניית השיפוט האמורה אין תחולה בהליך שעניינו תביעה שטרית. מבחינת מאזן הנוחות הכולל, לקיום הדיון בבית משפט השלום תל אביב-יפו אין אפוא יתרון מובהק על פני קיום הדיון בבית משפט השלום אילת.

4.

אשר על כן, אני דוחה את הבקשה.