בש"א 2476/19 פלוני נ. פלוני

1.

לפניי בקשה להארכת מועד לנקיטת הליך ערעורי על החלטת בית משפט השלום בתל אביב-יפו (כבוד השופט י' קורן ) מיום 21.1.2019 בת"א 6784-10-15 שלא לפסול עצמו מלדון בהליך שהתנהל בפניו בין המבקשים לבין המשיבים. מן החומר שבפניי עולה כי המבקשים ניסו להגיש לבית משפט זה את ערעור הפסלות מושא הבקשה ביום 30.1.2019. ביום 31.1.2019 נמסר למבקשים על ידי המזכירות של בית משפט זה כי ההליך נדחה מן המרשם בשל פגמים דיוניים שונים שנפלו בכתב הערעור. עוד עולה מן החומר שלפניי כי ביום 10.3.2019 הגישו המבקשים את ערעור הפסלות פעם נוספת וגם זו הפעם נדחה ההליך מן המרשם לנוכח פגמים דיוניים נוספים שנפלו בו. ההליך שלפניי נפתח ביום 4.4.2019. במסגרת ההליך עותרים המבקשים להארכת מועד להגשת ההליך הערעורי, אשר צורף אליו כנספח.

2.

בנסיבות העניין החלטתי לדחות את הבקשה ללא צורך בהגשת תשובה מטעם המשיבים וזאת בשל שני הטעמים הבאים:

ראשית , לא נעלמה מעיניי העובדה שהמבקשים ניסו להגיש תחילה את ערעור הפסלות בתוך המועד הקבוע בדין להגשת ערעור הפסלות. ואולם משההליך נדחה מן המרשם ביום 31.1.2019 היה עליהם להזדרז ולתקן את הפגמים שעליהם עמדה המזכירות במכתב הדחייה מן המרשם. המבקשים המתינו למעלה מחודש ימים עד אשר ניסו להגיש את ההליך מחדש. גם ניסיון זה לא צלח – בהינתן הפגמים הדיוניים שעליהם עמדה המזכירות במכתבה מיום 10.3.2019 – וגם הפעם המתינו המבקשים פרק זמן של כשלושה שבועות עד אשר ניסו שוב להגיש את ההליך.

שנית , בינתיים ניתן ביום 31.1.2019 פסק-דין בהליך המתנהל בין הצדדים בבית משפט השלום ועל רקע זה, ספק אם סיכוייו הלכאוריים של ההליך מצדיקים את מתן הארכה המבוקשת. כידוע, הכלל הוא כי מקום בו הסתיים הטיפול בערכאה הדיונית בהליך שבו ניתנה החלטת הפסלות אין מקום להשיג על החלטת הפסלות בדרך של הגשת ערעור פסלות אלא במסגרת ערעור על פסק הדין הסוגר את ההליך וכפי שנקבע לאחרונה לעניין זה על ידי כבוד הנשיאה א' חיות בע"א 9165/18 שרעבי נ' לוי

(1.4.2019):

"כידוע, בקשת פסלות וערעור על החלטה הניתנת בבקשה כזו צופים ככלל פני עתיד, ונועדו לבחון האם השופט יכול להמשיך לשבת בדין או שמא יש להעביר את הדיון בהליך המתנהל בפניו למותב אחר (ע"א 1437/18 ש. כהן הנדסה בע"מ נ' החברה העירונית לפיתוח אשדוד בע"מ , פסקה 4

(27.2.2018 ); יגאל מרזל דיני פסלות שופט 44, 339-338 (2006), (להלן: מרזל )). על כן, משהסתיים ההליך בפסק דין, ובית המשפט קמא סיים את הטיפול בתביעה השנייה, אין עוד טעם בכך שבית משפט זה יידרש לסוגית הפסלות שהפכה בשלב זה תיאורטית. דרך המלך במקרה מעין זה היא לטעון את טענת הפסלות במסגרת הערעור על פסק הדין עצמו ( ע"א 8297/14

דור נ' וי.אמ.ג'י אריאל קומודיטיס

(1996) בע"מ , פסקה 5 (10.2.2015); עוד ראו אצל מרזל , בעמודים 340-338), והדרך פתוחה בפני המערערת לעשות כן בכפוף לסדרי הדין הרלוונטיים לעניין".

3.

בהינתן טעמים אלה, ובשים לב לגישה הזהירה והמצמצמת הננקטת בבית משפט זה בבחינת בקשות למתן ארכה להגשת ערעור פסלות (ראו בש"א 9014/16 יצחק נ' ביטן

(18.12.2016)) לא מצאתי כי הבקשה שלפניי מציגה "טעם מיוחד" המצדיק את הארכת המועד המבוקשת.

4.

אשר על כן הבקשה נדחית בלא שנתבקשה תשובה ומטעם זה לא ייעשה צו להוצאות.