בש"א 2586/12 פרופ' יוסף גמזו נ. נעמה ישעיהו

לפניי בקשה להארכת מועד להגשת בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו מיום 26.1.2012.

עובר להגשת בקשה זו, הגיש המבקש ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי (ע"א 1579/12), אולם בהחלטתי מיום 29.2.2012 הוריתי על מחיקת הערעור שכן ההחלטה מיום 26.1.2012 היא בגדר "החלטה אחרת" שהערעור עליה טעון רשות. על רקע זה הוגשה הבקשה שלפניי שבה טוען המבקש כי את הערעור בזכות הגיש בתוך המועד הקבוע בדין, וכי מיד לאחר שניתנה החלטתי מיום 29.2.2012 ניסה להגיש הליך של בקשת רשות ערעור, אולם לפי הוראת המזכירות היה עליו לפנות למשיבים לשם קבלת תגובתם. מכאן גם ההשתהות הנוספת עד להגשת הבקשה הנוכחית – ביום 29.3.2012. המבקש מדגיש את חשיבות ההליך מבחינתו, המהווה לדבריו מוצא אחרון בניסיונו להבטיח לעצמו פת לחם וקורת גג.

המשיב 3, כונס הנכסים הרשמי, הודיע כי הוא מסכים למתן הארכה המבוקשת. המשיבות 2-1 מתנגדות לבקשה, וטוענות בין היתר להיעדר "טעם מיוחד", לחוסר תום-לב מצדו של המבקש, ולהיעדר סיכויים להליך.

ככלל, טעות של בעל דין בנוגע לסיווג ההחלטה שעליה הוא חפץ להשיג, ובנוגע לדרך הערעור הנכונה, אינה מהווה כשלעצמה "טעם מיוחד" למתן ארכה בדיעבד. כך במיוחד כאשר מדובר בבעל דין מיוצג. עם זאת, יש תמיד לבחון את הטעות שבה מדובר ואת סבירותה. כמו-כן יש לבחון את התנהלותו של המבקש – לרבות לאחר שהתברר כי טעה בסיווג ההחלטה – את מידת הפגיעה באינטרס ההסתמכות של הצד שכנגד, ואת מהות ההליך העיקרי וסיכוייו הלכאוריים.

בענייננו, ספק אם הטעות בסיווג ההליך הייתה כזו שלא ניתן היה למנעה מראש על-ידי בדיקה ושקידה סבירה. מצד שני, יש לציין כי הליך הערעור הוגש בתוך המועד הקצוב בדין להגשת בקשת רשות ערעור . עובדה זו אף מלמדת כי המשיבים ידעו מבעוד מועד כי המבקש אינה משלים עם החלטת בית המשפט המחוזי. בנסיבות העניין, לאחר ששקלתי את כלל השיקולים ואת עמדת הכנ"ר, לא ראיתי לחסום את דרכו של המבקש לבית משפט זה, ובלבד שישלם למשיבות 1 ו- 2 – כתנאי למתן הארכה – את שכר טרחת עורך-דינן.

אשר על כן, ניתנת בזאת ארכה להגשת בקשת רשות הערעור (ההליך עצמו צורף לבקשת הארכה). ההליך ייפתח ובלבד שתוגש לבית המשפט, תוך 7 ימים (ימי הפגרה במניין), הודעה על תשלום שכר טרחת עורך-הדין של המשיבות בסך של 2,000 ₪. מובהר בזאת כי תשלום ההוצאות והגשת הודעה כאמור מהווים תנאי לקבלת ההליך לרישום.

ככל שייפתח ההליך תתייק המזכירות את החלטתי-זו בתיק השופט.