בש"א 2720-24 בש"א 2720-24

1.לפניי בקשה לפי תקנה 40(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018, לאיחוד הדיון בת"א 12379-02-24 המתנהל בבית משפט השלום בנתניה, עם הדיון בת"א 23208-03-24 המתנהל בבית משפט השלום בקריות.

שני ההליכים נוגעים לאותה תאונת דרכים קטלנית שהתרחשה ביום 10.2.2021 והביאה למותו של אדם (להלן: המנוח). המשיב 1 הוא הנהג במכונית שהייתה מעורבת בתאונת הדרכים, והמשיבה 2 היא חברת הביטוח – הם הנתבעים בשני ההליכים.

2.המבקשת 1 היא רעייתו של המנוח (להלן: המבקשת), והמשיב 4 הוא אביו של המנוח (להלן: המשיב). כל אחד מהם טוען כי הוא האפוטרופוס החוקי לארבעת ילדי המנוח (הם המבקשים 5-2 והמשיבים 8-5; להלן: הקטינים). המבקשת הגישה יחד עם הקטינים תביעה לבית משפט השלום בנתניה לפיצויים בגין נזקי גוף שנגרמו עקב התאונה (ת"א 12379-02-24). בסמוך לאחר מכן, הגיש המשיב יחד עם הקטינים תביעה לבית משפט השלום בקריות באותו עניין (ת"א 23208-03-24), וצירף את המבקשת כתובעת.

3.יצוין כי בין הצדדים התקיימו בעבר הליכים קודמים בעלי אופי זהה הנוגעים לאותה תאונת דרכים, אשר אוחדו בהסכמת הצדדים, ונידונו לפני בית משפט השלום בנוף הגליל-נצרת (ת"א 6974-04-21; ת"א 9644-12-22; להלן: ההליך הקודם). ביום 28.11.2023 הורה בית המשפט על מחיקת ההליך הקודם, וזאת עד לבירור מחלוקת שהתגלעה בין המבקשת ובין המוסד לביטוח לאומי שהייתה לה השלכה על ההליך.

4.לטענת המבקשת, התובענות מעוררות שאלות עובדתיות ומשפטיות זהות, ומשכך איחודן תחת ערכאה אחת יקדם יעילות דיונית וימנע התדיינות כפולה. עוד טוענת המבקשת כי מירב הזיקות נתונות לבית משפט השלום בנתניה, מאחר שהוא קרוב יותר למקום התרחשות התאונה שהוא גם מקום עבודתו של המנוח (בקרבת העיר אריאל); למקום מגורי הנתבע (אריאל); ולמקום מגורי התובעים (שכם). המבקשת עומדת על כך שהתביעה המוקדמת בזמן הוגשה לבית המשפט השלום בנתניה, ומשכך מוצדק ליתן לה עדיפות ולאחד את ההליכים שם.

5.המשיבה 2 מסכימה לבקשה לאיחוד תובענות, אולם טוענת כי יש לאחד את התובענות בבית משפט השלום בקריות. לשיטתה, כתב התביעה בהליך בבית משפט השלום בנתניה הוגש באופן שגוי והוא טעון תיקון. זאת, מאחר שהמשיב אינו מופיע כצד לה, על אף שבינו ובין המבקשת יש מחלוקת בשאלת ייצוג הקטינים. נטען כי אמנם התובענה שהוגשה לבית משפט בקריות היא המאוחרת בזמן, ואולם היא כוללת את כל הצדדים הרלוונטיים ואינה דורשת תיקונים – ומשכך יש לאחד את ההליכים תחתיה.

6.המשיב סבור אף הוא כי יש לאחד את התובענות בבית משפט בקריות, והוא מצטרף לנימוקי המשיבה 2. על כך הוא מוסיף כי ההליך הקודם, וכן הליכים נוספים בעניין התאונה – כולם התנהלו בערכאות שונות בעיר נצרת-נוף הגליל שנמצאת במחוז צפון, ובהליכים אלה המבקשת לא העלתה כל טענה בעניין מקום הדיון. עוד טוען המשיב כי הגשת התביעה בבית משפט שלום בנתניה נבעה מנוחות אישית של בא-כוח המבקשים, שמשרדו מצוי בעיר נתניה.

7.לאחר עיון בבקשה ובתגובות לה, אני סבורה כי דין הבקשה להתקבל.

ראשית, אין מחלוקת בין הצדדים על כך שיש להורות על איחוד ההליכים. כידוע, בבקשה לאיחוד תובענות השיקולים המרכזיים שעומדים בפני בית המשפט הם שיקולים מערכתיים של יעילות הדיון והשאיפה להימנע מהכרעות סותרות (בש"א 54/24 פלוני נ' פלוני, פסקה 4 (28.1.2024)). במקרה דנן שני ההליכים נסבים על אותה מסכת עובדתית ומשפטית, ומשכך הכף נוטה לטובת איחוד הדיון.

8.באשר למקום איחוד התובענות – אני סבורה כי יש לקיים את הדיון המאוחד בבית משפט השלום בנתניה. זאת הן מאחר שהתביעה המוקדמת מבין השתיים הוגשה לבית משפט זה, והן לאור הזיקות שציינה המבקשת בטענותיה. המשיב לא הצביע על כל זיקה מהותית בין בית משפט השלום בקריות ובין התובענה או הצדדים שעשויה להצדיק סטייה מהכלל לפיו הדיון יאוחד בבית המשפט שאליו הוגשה התביעה הראשונה בזמן (ראו בהקשר זה: בש"א 5482/23 וגמן נ' י.שוגר ובניו בע"מ (21.8.2023)). העובדה שהצדדים ניהלו הליכים קודמים בבית משפט במחוז צפון אינה מסייעת למשיב, המבקש לקבוע את מקום התובענה בבית המשפט בקריות, המצוי במחוז חיפה.

9.אשר על כן, הדיון בת"א 23208-03-24 (שלום קריות) יועבר לבית משפט השלום בנתניה ויאוחד שם עם הדיון בת"א 12379-02-24 (שלום נתניה).

אין צו להוצאות.