פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בש"א
2749/03
בפני:
כבוד הרשם עודד שחם
המבקשים:
1. מצדה חברה
להנדסה בע"מ
2. ישראלה רוזנצוויג
3. יהושע רוזנצוויג
נ ג ד
המשיב:
בנק לאומי לישראל בע"מ
בקשה להארכת מועד
החלטה
בפניי "בקשה נוספת" למתן ארכה.
בבש"א 10215/02 נתתי למבקש ארכה לצורך הגשת בקשת רשות לערער לבית משפט זה, על החלטה של בית המשפט המחוזי שבה חוייב בהפקדת ערובה. הארכה ניתנה לצורך הגשת בקשה לבית המשפט קמא, לביטול החיוב בערובה. בהחלטה האמורה מיום 12.1.03 קבעתי, כי בקשת הרשות לערער תוגש תוך 30 ימים ממתן החלטת בית משפט קמא בבקשת המבקשים בעניין חיובם בערבות בהחלטה מיום 29.9.02.
החלטת בית המשפט המחוזי בבקשה הומצאה לידי המבקשים ביום 19.2.03. ההחלטה לא נשאה חן בעיני המבקשים, ואלה הגישו בקשה חוזרת לבית המשפט המחוזי, באותו עניין עצמו. בד בבד, פנו ביום 19.3.03 בבקשת הארכה שבכותרת.
דין הבקשה להידחות. החלטת בית המשפט המחוזי שהומצאה לידי המבקשים ביום 19.2.03 הפעילה את מירוץ המועדים על פי החלטתי מיום 12.1.03 בבש"א 10215/02. ברגיל, טענותיהם של המבקשים ביחס להחלטה הנ"ל, אם וככל שיש טענות כאלה, דינן להתברר במסגרת של הליך ערעורי, ולא במסגרת של "בקשה חוזרת" לביטול. מובן, כי את טענותיהם האמורות של המבקשים אין כל מקום להעלות בפניי, שכן איני יושב כערכאת ערעור על בית המשפט המחוזי.
אמנם, הבקשה שבפניי הוגשה בטרם חלוף המועד לתקיפת החלטת בית משפט קמא ולהגשת בקשת רשות לערער ביחס להחלטה זו. לכך יש לתת משקל. עם זאת, אין בכך כדי להקנות ארכה אוטומטית למבקשים. הדברים אמורים במיוחד נוכח העובדה, שהבקשה שבפניי הוגשה בסמוך למועד האחרון להגשת בקשת רשות לערער, וטעם לכך לא ניתן, גם בתגובה שהוגשה מטעם המבקשים. במצב זה, תרמו המבקשים תרומה משמעותית לכך שהוחמץ המועד להגשת בקשת רשות לערער על החלטת בית משפט קמא.
נוכח מכלול הדברים, איני סבור כי במקרה זה ישנו טעם מיוחד למתן הארכה המבוקשת. אוסיף, כי למקרא הבקשה החוזרת שהוגשה לבית המשפט המחוזי – ואשר נדחתה בינתיים – לא התרשמתי כי סיכוייה הצדיקו מתן ארכה, על יסוד ההלכה המאפשרת לעשות כן על מנת למצות הליך בבית המשפט המחוזי, אשר עשוי לייתר הליך תקיפה בבית משפט זה (ראו בש"א 7464/95 רשות ניירות ערך נ' ישקר , דינים עליון מא, 644). גם על רקע זה, איני רואה מקום למתן הארכה המבוקשת.
מובן, כי בכך אין כדי למנוע מן המבקש, אם ברצונו בכך, להשיג על החלטת בית המשפט המחוזי על ההחלטה בבקשה החוזרת, אם וככל שטרם חלף המועד לכך.
הבקשה נדחית. עם זאת, בשים לב לכך שהמבקשים נקט בהליך בקשת הארכה במועד, ועל מנת למנוע תוצאה בלתי מידתית כלפיהם, אני מוכן לאפשר הגשת בקשת הרשות לערער תוך 5 ימים מקבלת החלטה זו, כאשר ימי הפגרה יבואו במניין הימים. עם זאת, אני קובע, כי הגשת בקשת הרשות לערער תותנה בכך שהמבקשים ישלמו למשיב הוצאות, בסך 2,000 ₪, עד למועד האמור (ראו לפיתרון דומה, ע"א 10000/01 ר.א.ם. מהנדסים קבלנים בע"מ בפירוק נ' עמותת שכונת הקוטג'ים בשועפאט, 20.12.01, לא פורסם). העתק מהחלטה זו יישלח לצדדים ללא דיחוי באמצעות הפקסימיליה.
ניתנה
היום, י"א בניסן תשס"ג (13/4/2003).
עודד
שחם
רשם