בש"א 287/15 הראל חברה לביטוח בע"מ נ. אחמד כבהא

1.

לפניי בקשה לפי סעיף 78 בחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, להעברת הדיון בת"א (שלום ביש"א) 20241-11-14 מבית - משפט השלום בבית - שאן לבית - משפט השלום בנתניה. מהבקשה עולה כי המשיב 1 – הוא התובע – הגיש ביום 5.5.2008 תביעה לבית - משפט השלום בנתניה (ת"א (שלום נת') 3920/08) בגין תאונת - דרכים שבה נפגע. בתביעה זו נתקיימו ישיבות קדם - משפט מרובות, הוגשו תחשיבי נזק ותצהירי עדות ראשית ואף ניתנה, בין היתר, הצעת פשרה מטעם בית - המשפט. ביום 30.10.2014, במהלך ישיבה נוספת שהתקיימה בפני השופטת ג' ציגלר , אמר בשלב מסוים התובע: "נמאס לי לנהל את ההליכים האלה, אני מבקש לפטר את עוה"ד ולמחוק את התביעה" (פרוטוקול, עמוד 19, שורה 24). לאחר שהוסברו לתובע משמעויות החלטתו, ניאות בית - המשפט למחוק את התביעה וקבע:

"אומנם התיק מתנהל מזה זמן, דבר הנובע מבעיות של רישיון נהיגה שהיה צריך לבררן מול משרד הרישוי, תיקון כתב התביעה בהתאם, הצעת פשרה שניתנה והיום הסתבר כי לא ניתן לסיים את התיק בהעדר הסכמה.

בנסיבות אלה, ביקשתי לקבוע את התיק להוכחות לאחר שכבר הוגשו עדויות בתצהירים, אלא שהתובע הודיע שהוא אינו מעוניין עוד בניהול התביעה הזו, ומבקש למחוק אותה.

הסברתי לתובע את המשמעות וביקשתי לשקול את הדבר, אלא שהוא עמד על דעתו גם לאחר שהדברים הוסברו לו ע"י בא כוחו וביקש למחוק את התביעה.

בנסיבות אלה, אני מורה על מחיקת התביעה.

ככל שקיימים בתיק הליכים אשר יש להם משמעות להמשך, הרי שאם תוגש תביעה חדשה יהיו אותם הליכים חלק מהתביעה החדשה.

אם יחדש התובע את תביעתו, יהיה עליו לשאת בהוצאות כל אחת מהנתבעות בסך 1,500 ₪" (ההדגשות במקור – מ.נ.).

2.

בחלוף כעשרה ימים ממועד מחיקת התביעה הראשונה, הגיש המשיב 1 את התביעה מושא הבקשה שלפניי לבית - משפט השלום בבית - שאן, אשר לטענת המבקשת היא זהה לתביעה שנמחקה. המבקשת סבורה כי "התנהלות [ המשיב 1 ] תמוהה, וזאת בלשון המעטה, ומעוררת חשש לשימוש [ ל ]רעה בהליכי בית משפט ולחוסר תום לב... אין כל דרך אחרת להסביר התנהלות זו אלא ברצון התובע לערוך 'פורום שופינג'." לטענת המבקשת, יש להעביר את הדיון לבית - משפט השלום בנתניה, שבו התנהלה התביעה שנמחקה.

3.

המשיבה 2 – אשר גם היא נתבעת בתביעה – הסכימה לבקשה. המשיב 1 – התובע – התנגד לה. בתגובתו המפורטת – שאותה הגיש בעקבות החלטתי מיום 19.1.2015 – טען המשיב 1 כי קיים שוני מהותי בין שתי התביעות: בעוד שהתביעה המקורית הוגשה לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975, הרי שהתביעה הנוכחית היא תביעה נזיקית רגילה. משכך, סבור המבקש 1 כי אין רלוונטיות לכל המסמכים שהוגשו בתביעה המקורית לתביעה הנוכחית. המשיב 1 טען עוד כי לא נפל בהתנהלותו משום חוסר תום - לב. בא - כוחו ציין כי לאחר שלא הצליח המשיב 1 למצוא עורך - דין אחר שהיה מוכן לייצגו, חזר המשיב 1 למשרדו של בא - כוחו והלה הסכים לנוכח מצוקתו לקבל את הייצוג מחדש. משכך, דחה המשיב 1 את הטענה כי מדובר בשימוש לרעה בהליכי משפט והדגיש כי אין מדובר ב- Forum Shopping .

4.

דין הבקשה להתקבל. שתי התביעות – הן המקורית, הן הנוכחית – עוסקות באותו האירוע. סמיכות הזמנים הרבה בין מחיקת התביעה המקורית לבין הגשתהּ של התביעה הנוכחית בבית - משפט אחר מעוררת את "החשש שמא הוגשה התובענה השנייה לבית משפט אחר מזה שבפניו תלויה התובענה הראשונה בשל שיקולים בלתי ראויים, כגון בחירה של בית משפט או שופט ( Forum Shopping ) (בש"א 4911/14 דנישבסקי נ' ש.שלמה רכב בע"מ , פסקה 4 (27.7.2014)). בתשובתו של המשיב 1 לא נמצא הסבר מספק להגשת התביעה הנוכחית דווקא לבית - משפט השלום בבית - שאן. אם אכן ההחלטה למחוק את התביעה המקורית נבעה, כדבריו, "מתוך כעס רגעי" – לא הייתה כל מניעה בפניו להגיש את התביעה בשנית לבית - משפט השלום בנתניה, שבו נוהלה התביעה המקורית. אין בידי לקבל את טענת המשיב 1 שלפיה אין לבית משפט - השלום בנתניה "שום עדיפות בניהול התביעה" וכי "מאזן הנוחות נוטה לטובת המשיב מס' 1 שכפרו קרוב לבית שאן." משבחר המשיב 1 להגיש את התביעה המקורית לבית - משפט השלום בנתניה ובשים לב לכך שנעברה כברת דרך בלתי - מבוטלת בניהולהּ, הרי שהן מאזן הנוחות, הן העיקרון בדבר מניעת Forum Shopping מצדיקים היעתרות לבקשה להעברת הדיון.

5.

אשר - על - כן, אני מורה על העברת הדיון בת"א (שלום ביש"א) 20241-11-14 מבית - משפט השלום בבית - שאן לבית - משפט השלום בנתניה. נשיאת בתי - משפט השלום במחוז מרכז תקבע את זהות השופט שבפניו תתברר התביעה. בנסיבות המתוארות, יישא המשיב 1 בהוצאותיהּ של המבקשת בסך של 5,000 ש"ח.