בש"א 2919/09 איימי ציפורה אייזן ברגר נ. עזבון המנוח אלדד כהן

1.

בפניי בקשה לפי סעיף 78 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד – 1984 (להלן: חוק בתי המשפט ) להעברת מקום הדיון בתובענה שהגיש המשיב נגד המבקשות, מבית משפט השלום בקרית שמונה לבית משפט השלום בירושלים.

2.

ההליך נשוא הבקשה שלפניי הינו בקשה לביצוע שטר שהגיש המשיב ללשכת ההוצאה לפועל בקרית שמונה. השטר נשוא ההליך הינו בגין חוזה לשכירות דירה המצויה בירושלים, אותה השכיר המשיב למבקשת 1 ובשכירות משנה למבקשת 2. המבקשות הגישו התנגדויות לביצוע השטר בבית משפט השלום בקרית שמונה. הדיון בהתנגדות המבקשת 1 קבוע ליום 10.6.2009 והדיון בתיק המבקשת 2 קבוע להוכחות ליום 5.7.2009. בחודש פברואר 2009 התקבלו החלטות רשמת בית משפט השלום בקרית שמונה בתיקיהן של המבקשות, במסגרתן נקבע כי הסמכות המקומית לדון בהליכים נתונה לבית משפט השלום בקרית שמונה (החלטה בתיקה של המבקשת 1 התקבלה ביום 25.2.009 והחלטה בתיקה של המבקשת 2 התקבלה ביום 19.2.2009). כל אחת מן המבקשות הופנתה בהחלטות אלו להעלות טענותיה בעניין מאזן הנוחות שבין הצדדים במסגרת בקשה בהתאם להוראות סעיף 78 לחוק בתי המשפט. מכאן הבקשה שלפניי.

3.

לטענת המבקשות, מאזן הנוחות שבין הצדדים נוטה באופן מובהק להעברת מקום הדיון לבית משפט השלום בירושלים, שכן שם נמצאת הדירה המושכרת נשוא הדיון, שם מתגוררות המבקשות ושם מתגוררים מרבית העדים שידרשו להופיע בתיק (רשימת העדים פורטה בסעיף 8ב לבקשה). כן מציינת המבקשת 1 כי ילדה את תינוקה לפני מספר חודשים וכי יקשה עליה להגיע עימו לבית המשפט בקרית שמונה. המשיב (באמצעות ב"כ) מתנגד לבקשה. לטענתו, אין הצדקה להעברת מקום הדיון ממספר טעמים. ראשית, בשל כך שעל השטר שביצועו נדון נרשם מפורשות כי תשלומו הינו במשרד מנהל העזבון בקרית שמונה, ומכאן שהמבקשות הסכימו שביצוע השטר יעשה בקרית שמונה, וממילא אף ההתנגדות לו תידון שם. נוכח זאת, טוען המשיב כי באמצעות בקשה זו מנסות המבקשות להתנער מהסכמתן באופן העולה כדי חוסר תום לב. שנית, טוען המשיב כי לבית משפט השלום בקרית שמונה זיקה מהותית להליך נשוא הבקשה, שכן כתובת המשיב, מקום מושבו והמקום שנועד לקיום ההתחייבות הינם בקרית שמונה, בא כוחו של המשיב המתגורר בקרית שמונה הינו עד מהותי בתיק, ועדה נוספת המתגוררת בתל-אביב מבקשת לקיים את הדיון בקרית שמונה. לאור זאת, מציין המשיב כי לא ניתן לומר שמאזן הנוחות קורא להעברת מקום הדיון לירושלים ויש להותירו בבית משפט השלום בקרית שמונה. ביום 27.4.2009 ביקשתי עדכון מן המבקשות האם התקבלה הסכמת בית משפט השלום בקרית שמונה להעברת מקום הדיון בתובענה, וזאת לאור הוראות סעיף 78 לחוק ובשים לב לכך שבעניינה של המבקשת 2 התקיים כבר דיון בהתנגדות לביצוע שטר וכן התקיים דיון בעניין הסמכות המקומית. ביום 18.5.2009 התקבלה הודעת המבקשות, במסגרתה עדכנו אודות החלטת בית המשפט בקרית שמונה בה נקבע כי "הדיונים בתיק התקיימו עד כה בפני כב' הרשמת בלבד, וטרם החל הדיון בפני שופט. לפיכך לא חלה הסיפא של סעיף 78 לחוק בתי המשפט (נוסח משולב), התשמ"ד – 1984".

4.

לאחר בחינת כלל הנתונים הצריכים לעניין, באתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להעברת מקום דיון להתקבל. כידוע, העילה העיקרית על בסיסה יטה בית משפט זה להעברת מקום הדיון בהתאם להוראות סעיף 78 לחוק בתי המשפט הינה מאזן הנוחות שבין הצדדים (וראו בעניין זה למשל: בש"א 1844/07 עונה נ' מורדוך (לא פורסם, 18.3.2007); בש"א 885/09 עיריית ירושלים נ' שושנה וולופביץ (לא פורסם, 1.3.2009)). בנסיבות העניין שלפניי, נראה כי מאזן הנוחות נוטה לטובת העברת מקום הדיון לבית המשפט בירושלים וזאת הן בשל כך שהדירה נשוא התובענה נמצאת בירושלים, המבקשות עצמן מתגוררות בירושלים וכן מרבית עדיהן מתגוררים באזור זה, כפי שפורט בבקשה שלפניי. מנגד, רק בא כוחו של המשיב הינו בעל זיקה של ממש לקרית שמונה. העדה הנוספת מטעם המשיב מתגוררת בתל אביב, ומכאן שחרף בקשתה לקיום הדיון בקרית שמונה, נראה כי לא תגרם לה פגיעה של ממש אם יתקיים הדיון בירושלים. לאור כלל נסיבות העניין, אף לא מצאתי כי בהסכמת המבקשות לתשלום השטר במשרדי ב"כ העזבון יש כדי לחייב את קיומו של הדיון בקרית שמונה.

5.

אשר על כן, הבקשה מתקבלת. מכוח הסמכות הנתונה לי על-פי סעיף 78 לחוק בתי המשפט, אני מורה בזאת על העברת מקום הדיון בתא"מ 1795-10-08 (שלום – קרית שמונה) מבית משפט השלום בקרית שמונה לבית משפט בשלום בירושלים.