פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בירושלים
בש"א
298/13 - א'
לפני:
כבוד הרשם גיא שני
המבקשים:
1. הבנק הבינלאומי הראשון לישראל בע"מ
2. רחל קגן
נ ג ד
המשיב:
ריבר פבוש
בקשה להארכת מועד
החלטה
לפניי בקשה להארכת מועד להגשת ערעור. טעם הבקשה: ביום 10.1.2013 – היום האחרון להגשת הערעור – שררו תנאי מזג-אויר שלא אפשרו את הגשת הערעור. לפיכך מבוקשת ארכה עד יום העבודה הבא – 13.1.2013 – שבו הוגש בפועל הערעור יחד עם הבקשה להארכת מועד.
המשיב מסר התנגדות מפורטת לבקשה, אך לאחר עיון בטענותיו באתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להתקבל.
לגבי טענתו של המשיב כי המבקשים ידעו על פסק-הדין לכל המאוחר ביום 21.11.2012, יש לחזור ולהבהיר כי ככלל, המועד הקובע לצורך מניין הימים להגשת הליך ערעורי הוא מועד ההמצאה
כדין של פסק הדין. האפשרות לחרוג מכלל ההמצאה ולהתבסס על מועד הידיעה שמורה לנסיבות מיוחדות שבהן קיים השתק או חוסר תום-לב דיוני (ראו סקירה וניתוח ברע"א 11286/05 זמיר נ' בנק לאומי למשכנתאות בע"מ (טרם פורסם, 8.7.2007); ראו גם רע"א 4577/09 חסון נ' י.ש יגדל - חברה לבנין והשקעות בע"מ (טרם פורסם, 4.8.2009); עע"ם 9680/10 בלעוס נ' מועצה מקומית מג'אר (לא פורסם, 21.2.2011)). בענייננו, גם בהנחה שהמבקשים ידעו על קיומו של פסק-הדין ועל תוצאתו כמה ימים לפני מועד ההמצאה כדין, אין לחרוג בנסיבות המקרה מכלל ההמצאה, זאת בהיעדר תשתית למסקנה כי הם נהגו בחוסר תום-לב (כגון עיכוב ניכר בהגשת ההליך חרף ידיעה מלאה על פסק-הדין, או ביצוע פעולות מצדם על-סמך פסק-הדין וניסיון להתבסס בדיעבד על פגם טכני בהמצאה).
המשיב מוסיף וטוען כי לא הוכח "טעם מיוחד" למתן ארכה, וכי יום-השלג אינו מצדיק מתן ארכה. איני סבור כך במקרה דנן. לא מצאתי כי מוצדק לחסום את הדרך בפני המבקשים, החפצים להגיש ערעור (בזכות) באיחור של יום עבודה אחד, כאשר האפשרות להגיש את הערעור במועד – גם אם ביום האחרון הקבוע בדין – נחסמה בשל תנאי מזג האוויר ואי-קבלת קהל.
לאור האמור, ובלי להביע עמדה לגביי סיכויי הערעור בשלב מקדמי זה, ניתנת בזאת ארכה כמבוקש, וההליך יתקבל לרישום. המזכירות תתייק בתיק הערעור עותק של החלטתי-זו.
ניתנה היום, ט' בשבט תשע"ג (20.1.2013).
גיא שני
ר ש ם