בש"א 331/14 אפרים דור נ. אליהו ראובן

בהמשך להחלטתי מיום 21.1.2014, הגיש המבקש מסמכים נוספים, אולם הלשכה לסיוע משפטי, משום מה, לא הגישה התייחסות בהתאם להחלטה.

מן החומר שלפניי עולים הנתונים הבאים:

1.

המבקש חפץ להשיג על פסק-דין של כבוד הרשמת ר' שמולביץ מיום 16.10.2013, אשר הורתה על דחיית ערעור שהגיש המבקש לבית המשפט המחוזי, בשל אי-הפקדת עירבון. לטענת המבקש, פסק-הדין הומצא לידיו ביום 7.11.2013. מכאן שהמועד האחרון להגשת בקשת רשות ערעור חל ביום 8.12.2013. המבקש פנה לראשונה לבית משפט זה בבקשה להארכת מועד ביום 14.1.2014, כלומר מדובר באיחור של יותר מחודש-ימים. זהו איחור ניכר.

2.

עיקר הנימוק בבקשה שלפניי נוגע לפנייתו של המבקש ללשכה לסיוע משפטי. עם זאת, כבר צוין לא אחת כי כאשר החלטת הלשכה לסיוע משפטי מתעכבת, יש לפנות מבעוד מועד לבית המשפט בבקשה להארכת מועד. כאמור, הדבר לא נעשה בענייננו. אציין, כי המבקש אינו טוען שלא היה מודע לכך שהמועד להגשת בקשת רשות ערעור הוא 30 ימים. זאת ועוד, כפי שצוין לעיל הלשכה לסיוע משפטי לא הגישה התייחסות בהתאם להחלטתי מיום 21.1.2014, ולכן אין לפניי תמונה ברורה ומלאה באשר למגעיו של המבקש מול הלשכה, ולא ברור אם הלשכה החליטה דבר-מה בעניינו אם לאו.

3.

בהחלטתי מיום 21.1.2014 ציינתי כי המבקש לא צירף לבקשתו את החלטתה הקודמת של כבוד הרשמת שמולביץ, שבה הוא חויב להפקיד עירבון בתיק הערעור. יש להדגיש, כי למיטב הבנתי החלטה זו היא ההחלטה העיקרית שעליה חפץ המבקש להשיג לפני בית משפט זה (שהרי פסק-הדין מיום 16.10.2013 איננו אלא דחיית ערעורו של המבקש מחמת אי-הפקדת עירבון). יודגש, כי ביום 4.2.2014 אמנם הגיש המבקש מסמכים רבים, אולם אף שציין כי בין המסמכים מצויות "החלטות קודמות של כבוד הרשמת ריקי שמולביץ' לגבי פטור מהפקדת עירבון" – לא מצאתי מסמכים אלה בחומר שהגיש. זאת ועוד, לא נטען כי המבקש ערער על החלטות כבוד הרשמת בעניין העירבון לפני שופט של בית המשפט המחוזי (סעיף 96(ב) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984). נראה אפוא, כי המבקש לא ערער על החלטותיה של כבוד הרשמת כפי שהדין מאפשר, ולאחר שהעירבון לא הופקד חרף ארכות חוזרות ונשנות שניתנו לפנים משורת הדין, נדחה ההליך. השתלשלות זו, והמשוכות הדיוניות הגבוהות הניצבות לפני בעל-דין המבקש התערבות של בית משפט זה בהחלטות של רשמת בית משפט מחוזי לעניין עירבון, מהוות שיקול נוסף נגד מתן הארכה המבוקשת.

לאור כל אלה, אין בידי להיעתר לבקשה להארכת מועד. עם זאת, ככל שהלשכה לסיוע משפטי תחליט בימים הקרובים לייצג את המבקש בגדרי הליך ערעורי על פסק-הדין מיום 16.10.2013, הרי שאין בהחלטתי זו כדי למנוע הגשת בקשה

להארכת מועד על-ידי עורך-דין מטעם הלשכה. כמובן, איני מתייחס לסיכויי בקשה כזו ככל שתוגש.

בנסיבות העניין, אין צו להוצאות.