פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בש"א
3321/07
בפני:
כבוד השופטת א' חיות
המערערים:
1. ראשד עבד אלקאדר אע'באריה
2. מוחמד עבד אלקאדר אע'באריה
3. נזמי עבד אלקאדר אע'באריה
4. נאדר עבד אלקאדר אע'באריה
5. מאג'ד עבד אלקאדר אע'באריה
6. פרסאן עבד אלקאדר אע'באריה
נ ג ד
המשיבים:
1. מדינת ישראל
2. עיריית אום אל פחם
3. החברה הכלכלית לפיתוח אום אל אלפחם
ערעור על החלטת רשם
בשם המערערים:
עו"ד איאד אע'באריה
פסק דין
זהו ערעור על החלטת כבוד
הרשמת ש' ליבוביץ מיום 1.3.2007 שניתנה במסגרת בקשת המערערים לפטור אותם מהפקדת
עירבון להבטחת הוצאות בערעור. הערעור עניינו בפסק דין שניתן על ידי בית המשפט
המחוזי בחיפה (כבוד השופט ר' ג'רג'ורה) ולפיו נדחתה בקשת המערערים לביטול פסק דין
במעמד צד אחד בו הוכרעו תביעות בעלות סותרות של המשיבה 1 מזה ושל אביהם המנוח של
המערערים מזה, לגבי חלקות אדמה באום אל פחם.
1.
עם הגשת הערעור ובמסגרת הבקשה לפטור מעירבון, הורתה כבוד הרשמת
לצדדים בהחלטתה מיום 29.10.2006 להתייחס לשאלה טרומית והיא האם ניתן כלל לערער
בזכות על פסק דינו של בית המשפט המחוזי, או שמא על המערער ליטול רשות לצורך כך
משום שמדובר בהחלטה אחרת.
2.
בהחלטתה מיום 1.3.2007 אימצה כבוד הרשמת את עמדת המשיבה 1
בעניין סוג ההליך שהיה על המערערים לנקוט וקבעה כי החלטה
המבטלת פסק דין שניתן במעמד צד אחד וכמוה החלטה הדוחה בקשה לביטול פסק דין כאמור, שתיהן בבחינת "החלטה אחרת" והכותרת שבה מכתיר בית המשפט את החלטתו אין בה כדי לקבוע את מהותה. עוד קבעה הרשמת, כי העובדה שצורפו להליך בפני בית המשפט המחוזי צדדים נוספים (המשיבים 2 ו-3) שלא היו צד לו מתחילתו אין בה כדי לשנות ממסקנה זו מאחר שהצדדים שצורפו הפכו לבעלי דין ואין הם "צד זר". מטעמים אלה הורתה הרשמת כי הערעור שהוגש ללא נטילת רשות ימחק מן המרשם.
3.
על החלטה זו נסוב הערעור שבפניי. לטענת המערערים, טעתה כבוד הרשמת בקובעה כי פסק דינו של בית המשפט המחוזי הינו "החלטה אחרת" וכי הדרך לתקיפתו הינה בהגשת בקשת רשות לערער. כמו כן, טוענים הם כי טעתה כבוד הרשמת בקובעה כי הצדדים שצורפו להליך שהתנהל בפני בית משפט קמא הפכו לבעלי דין בו. לטענתם המשיבים 2 ו-3 הינם צד חדש ומשכך הורחב הדיון ואין לראות בהחלטה שניתנה במסגרתו אך ורק הכרעה בבקשה לביטול. עוד טוענים המערערים כי שיקולי צדק מחייבים ביטול פסק דינו של בית המשפט המחוזי וכי בידיהם טענות להוכחת תביעתו של המנוח בקרקע אשר בית משפט קמא בחר להתעלם מהן. המערערים מוסיפים וטוענים כי במסגרת השיקולים לביטול פסק דין המגמה היא להיעתר לבקשה מקום שיש סיכוי טוב כי טענות המבקש תתקבלנה.
4.
לא מצאתי כי קיימת במקרה זה עילה להתערב בהחלטת כבוד הרשמת. הלכה פסוקה היא כי החלטה הדוחה בקשה לביטול פסק דין שניתן במעמד צד אחד אינה פסק דין כי אם "החלטה אחרת" והערעור עליה הינו ברשות בלבד ( ע"א 215/91 אגתן בע"מ נ' לים בע"מ , פ"ד מח(2)47; ע"א 10264/06 מרים ליבוביץ נ' מיסטר מאני ישראל (1977) בע"מ (טרם פורסם). על כן, צדקה הרשמת בקובעה כי היה על המערערים במקרה דנן להגיש בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי לפיה נדחתה בקשתם לביטול פסק הדין שניתן במעמד צד אחד. כמו כן, צדקה כבוד הרשמת בקובעה כי צירוף המשיבים 2 ו-3 להליך בשלב בקשת הביטול אינו מעלה ואינו מוריד לעניין זה ואף הטענות שהעלו המערערים באשר לטעויות שנפלו בהנמקת בית משפט קמא לגופם של דברים אין להן מקום ככל שבשאלת סוג ההליך עסקינן. יחד עם זאת, בהחלט יתכן כי ניתן היה להידרש לטענות אלה בבקשה להארכת מועד להגשת בקשת רשות ערעור, אך בקשה כזו לא הועלתה על ידי המערערים וממילא לא נדונה על ידי כבוד הרשמת.
5.
בשל כל הטעמים שפורטו לעיל ובהעדר זכות ערעור נתייתרה למעשה הבקשה לפטור מעירבון שהוגשה על ידי המערערים.
אשר על כן, הערעור נדחה.
ניתן היום, כ"א בסיוון,
תשס"ז (07.06.07)
ש ו פ ט ת