בש"א 343/19 דוד שטינהרטר נ. חנינה פרץ

1.

לפניי בקשה להארכת מועד לנקיטת הליך ערעורי.

2.

ביום 27.3.2018 הגישו המשיבים לבית המשפט המחוזי בנצרת המרצת פתיחה בה עתרו לביטול הסכם למכר דירה שנכרת בינם לבין המבקש (ה"פ 60002-03-18). משלא הוגש כתב הגנה עתרו המשיבים למתן פסק-דין בהיעדר הגנה. בקשה זו נתקבלה וביום 9.5.2018 ניתן פסק-דין בהיעדר הגנה כנגד המבקש (להלן: פסק-הדין ). ביום 12.11.2018 עתר המבקש לביטול פסק-הדין (להלן: בקשת הביטול ). המשיבים השיבו לבקשת הביטול וטענו, בין היתר, כי המבקש לא המציא להם את כל נספחי בקשת הביטול. בית המשפט המחוזי איפשר למבקש להגיב לתשובת המשיבים אך המבקש בחר שלא להגיש תגובה כאמור. ביום 12.12.2018 מחק בית המשפט המחוזי בנצרת (כבוד השופט י' אברהם ) את בקשת הביטול (להלן: ההחלטה בבקשת הביטול ). בהחלטתו הדגיש בית המשפט המחוזי כי המבקש לא הכחיש שלא המציא למשיבים את כל נספחי הבקשה ואף לא צירף אסמכתה בדבר המצאת הבקשה עצמה. ביום 13.12.2018 הגיש המבקש "תגובה" להחלטה בבקשת הביטול. בעקבות "תגובה" זו התקיים ביום 9.1.2019 דיון לפני בית המשפט המחוזי. בתום הדיון קבע בית המשפט המחוזי כי הוא אינו רואה מקום לשנות מהחלטתו בבקשת הביטול וכי ככל שהמבקש מעוניין להשיג עליה הרי שעליו לפנות לערכאת הערעור. מכאן בקשת הארכה שלפניי שהוגשה ביום 14.1.2019. בבקשה עותר המבקש להארכת מועד להגשת בקשת רשות ערעור על ההחלטה בבקשת הביטול. המשיבים, מצידם, מתנגדים לבקשה.

3.

עיינתי בטענות הצדדים והחלטתי להיעתר לבקשה בשל הטעמים הבאים. מדובר בבקשת רשות ערעור - שהוגשה באיחור של יום אחד - אשר מופנית כנגד ההחלטה בבקשת הביטול (ועל כן היא הוגשה כבקשת רשות ערעור, וראו לעניין זה רע"א 5089/07 נציגות הבית המשותף (ועד בעלי עסקים) מרחוב ארלוזורוב 1 רמת-גן נ' רביד , פיסקה 4 (9.1.2008)). בענייננו טוען בא-כוח המבקש כי רק במהלך הדיון שהתקיים בבית המשפט המחוזי ביום 9.1.2019 הבין הוא כי עליו להגיש הליך ערעורי לבית משפט זה על מנת לתקוף את ההחלטה בבקשת הביטול. בא-כוח המבקש עמד בבקשה על הנסיבות שהובילו לטעות זו. משאיזנתי בין כלל השיקולים הרלוונטיים, לרבות העובדה שבקשת רשות הערעור עצמה צורפה לבקשה, ובשים לב לעובדה שבבסיס ההחלטה בבקשת הביטול עמדו טעמים דיוניים בלבד, הגעתי כאמור למסקנה כי דין הבקשה להתקבל. יודגש כי לא נעלמו מעיניי טענות המשיבים בנוגע לרקע העובדתי העומד בבסיס ההליך דנן, ואולם עם כל ההבנה למצבם הנטען של המשיבים, סברתי כי לא יהיה זה נכון לחסום את שעריה של ערכאת הערעור אך מחמת איחור של יום אחד. מובן, כי אין לראות בהחלטה זו משום הבעת עמדה כלשהי באשר לטענות המבקש לגופו של הסכסוך עצמו.

4 .

התוצאה היא אפוא שהבקשה להארכת מועד מתקבלת. המזכירות תפתח תיק מתאים ותתייק בו את בקשת רשות הערעור ביחד עם החלטתי זו. התיק יועבר לקביעת עירבון כמקובל והמשך טיפול על פי הסדר הרגיל.