בש"א 3442/05 עיריית בת-ים נ. גני יפית חברה לבנין והשקעות בע"מ

א.זו בקשה נוספת לעיון חוזר בהחלטה מיום 17.5.05 – ובגדר זה בהחלטה מיום 20.4.05 – שלפיהן, במקום לשלם למשיבה סך 10 מליון ש"ח בניכוי 2,121,702 ש"ח ששולמו, יופקד הכסף בשיק בנקאי בקופת בית המשפט, או – לחלופין – שסך זה יופקד בחשבון נאמנות משותף על-ידי באי כוח הצדדים, או לחלופי חלופין – ששחרור כספים לידי המשיבה ילווה בערבות בנקאית על כל סכום שישוחרר. זאת בנוסף לערבות בנקאית בסך 8 מליון ש"ח שכנמסר הופקדה (גם הסכום האחר הופקד כנמסר בקופת בית המשפט). ההנמקה הניתנת היא כי בדו"ח חוקר פרטי נמצא שאין למשיבה פעילות, והיא אפוא ריקה מתוכן, ואין בידה נכסי בטוחות.

ב.המשיבה מגיבה, כי המדובר בהליך רביעי בנושא זה, כי מצבה של המשיבה כבר הובא בחשבון בהחלטות בעבר, כי הטענות שבדו"ח החוקר הפרטי אינן נכונות, שכן המשיבה משלמת - לפי קבלות - בעבור שכירות, חשמל וטלפון וכן מע"מ, וכי הפניה נגועה בחוסר תום לב.

ג.לא אכחד, כי יש בי ספקות, גם לאור התגובה, ביכולת ההחזר של המשיבה של סכומים גדולים אם יתהפך הגלגל בערעור, אף שאין בידי כלים לבדוק אם מצבה הבסיסי נובע מהתנהגות המבקשות כלפיה. עם זאת, ישנם סימני שאלה קשים באשר להתנהלותן של המבקשות, ולדוגמה, בולט במיוחד הפער שבין טענותיהן במהלך החודשים שלאחר ההסכמה הדיונית מ-20.6.02 ולמצער עד סוף 2002, כולל הסתייעות בחברת ייעוץ, באשר לטענת תרמית מצד המשיבה, לבין האמור בתצהיר ראש העיר דאז במסגרת עת"מ (ת"א) 1178/03 אלחרר נ' ראש עירית בת ים מ-15.4.03 באשר לנכונותו להביא את הפשרה בסך 15 מליון ש"ח לאישור מועצת העיריה, ואכן עשה כן בפברואר-מארס 2003, אלא שכשל ברוב של 11 נגד 10. אם בתרמית עסקינן, כפי שכביכול הוברר לעיריה, ובכספי ציבור עסקינן, כיצד מביאים פשרה כזאת ש"הומלצה על-ידי אנשי המקצוע, כולל מבקר העיריה" (סעיף 81 לתצהיר האמור), למועצת העיריה – והרי לא בסכומים מבוטלים עסקינן? תמיהה היא שלא ניתן לה הסבר של ממש ובשלב זה, למצער עד להכרעה בהליך הערעור, תישאר תמיהה. תמיהה אחרת היא הסכום הנמוך שלטענת המבקשות אינו שנוי במחלוקת וששולם. ועוד, כל הטענות דהאידנא יכלו להיבדק ולהיות מועלות בגלגולים קודמים של ההליך, לא להטריח שוב את בית המשפט ואת המשיבה.

ד.חרף זאת, ובהתלבטות לא קלה, ונוכח החשש באשר למלוא יכולת ההחזר, וגם כיוון שעניין לנו בסיטואציה בעלת אופי ציבורי, אני מורה כדלקמן:

(1) הסכום שישולם למשיבה מיידית יהא 4 מליון ש"ח מתוך הסכום שהופקד, וזאת ללא תנאי.

(2) באשר לשאר הכסף המופקד (10 מליון ש"ח בניכוי 2,121,702 ש"ח ששולמו וארבעת המליון הנזכרים), אם תבקש המשיבה לקבלו לידיה יהא עליה להפקיד ערבות בנקאית לטובת המבקשות, עד להכרעה בהליך הערעורי; ואולם, את דמי הערבות הבנקאית ישלמו המבקשות. חרף התוצאה ישאו המבקשות בשכר טרחת באי כוחה של המשיבה בבקשה זו בסך 5,000 ש"ח.